שיר כ"כ מרגש. אמנם הוא בעברית, ואני שונאת שירים בעברית, אבל זה- זה שיר מדהים .
במיוחד השורה הזאת .. ."ונפלתי לארץ, בשקט..." כי בעצם, כשאתה נופל, אתה צועק, ולפעמים בוכה, ומתעצבן ובקיצור - ההפך מבשקט.
והמשפט הזה, כאילו נוגד את חוקי הטבע.
וגם המשך המשפט "עצמתי עיני", המתאר חולשה כלשהי, עצב, אולי... סימן של, הכנעות, ובנוסף, ההמשך "אטמתי ליבי".
שמסמך איזשהו סוג, של... עצב, של חוסר תקווה, שהכל נגמר מבחינת מי ששר את השיר.
זה שיר כ"כ מדהים .
הוא מסמל בעצם... משהו ש.. חסר תקווה, אבל מצד שני, אם תשמעו את השיר, תשעמו איך מנגינת השיר כ"כ מותאמת ... פשוט, בול.
ולא כמו כל שירי העצב, שמלווים במנגינה רעשנית, רוקרית כזאת.
הוא, דווקא, מאוד שלוו . מאוד מתאים .
מאוד .
במיוחד השורה הזו, שציינתי בהתחלת הפוסט.
כ"כ מדהים. מנוסח כ"כ יפה,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אן, 3 # > .