לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ה ע י צ ו ב ב ש י פ ו צ י ם !


Avatarכינוי: 

בת: 33

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

הראל סקעת מניאק


היום נסעתי עם רחל למסיבת מתגייסים הזאת..... המטרה היחידה שעמדה לנגד עיניינו- לראות את הראלוש כמה שיותר מקרוב.

ישר איך שנפתחו השערים תפסנו ריצה לבמה (טוב לא באמת, בדרך גם עברנו בין דוכני המתנות והאוהל של הצבא), הגענו לשם ראשונות ופשוט ישבנו איזה 3 שעות על יד המעקה הזה שליד הבמה באמצע עד שהתחילה ההופעה של הראל. ההופעה היתה מדהימה, אין מה להגיד. היה לח וחם בטירוף, נראיתי כאילו השניה יצאתי מהמקלחת, צרחתי את השירים והוא גם כל הזמן הסתכל עלי (רחל תעיד), אבל אני מניחה שזה רק בגלל שהוא התלהב שאני הייתי הכי אקטיבית בהופעה שלו. כל הזמן גם צרחתי לו "תעשה לי ילד" כשהיה שקט... כמיטב המסורת. הוא היה חמוד כהרגלו, הוא לבש ג'ינס וגופיה שחשפה את הגוף שמושלם שלו

טוב, בכל מקרה, כשהראל ירד מהבמה אני ורחל תפסנו ריצה מטורפת לכיוון המאחורה של הבמה. את השער שהקיף את המאחורה של הבמה (זה לא בדיוק "מאחורי הקלעים", זה "המאחורה של הבמה") המארגנים עטפו בבד לבן אטום כדי שאף אחד לא יוכל להציץ חס וחלילה, אבל באיזשהו מקום היה חור לא ענק אבל בהחלט מספיק גדול. הסתכלתי ואז ראיתי את הראל! התחלתי לצעוק לו "הראל הראל בבקשה תצא לבחוץ לשניה רק תמונה אחת מה אכפת לך בבקשה בבקשה בבקשה תצא בבקשה". הוא הסתכל עלי, עשה פרצוף של חושב לשניה, והסתובב בחזרה! מקרה מניאקי מספר 1. 

לאחר כמה דקות מצאנו מקום שאין בו בד והראל הלך לשם. זו היתה גדר ממש דקה והוא עמד ממש מעבר לגדר איזה מילימטר מאיתנו!!!!!!!! ואני איזה שעה "הראללללללללל בבקשה צא לשניה רק תמונה אחת בבקשה אני מתגייסת מחר ויש לי היום יומולדת בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!" והוא פשוט ה-ת-ע-ל-ם!!!!! ואז פתאום באה איזו שמנה כונפה אחת והוא בא אליה כזה "מותק!! מה נשמע??" והוסיף "אתן יודעות מי זו? זאת הדר מרקס מגלגלצ". יודעים מה? כוס אמא של הדר מרקס! והראל סקעת לא יצא משהו... די שפל מצידו מה שהוא עשה. מרוב הבאסה אני ורחל נסענו הביתה ולא ראינו את ההופעה של סאבלימינל.

אני ילדה קטנה ותמימה, מה ביקשתי? חיבוק?! זה לא שאני מצפה שהוא יתחתן איתי, אני מודעת לעובדה שהוא הומו והכל (לא, כי אם הוא היה סטרייט ברור שהיינו מתחתנים......).

והנה עברה חלפה לה הופעה מספר 5 של הראלוש ללא תמונה... זין.

יאללה, פעם הבאה אני אשיג איזה כרטיס VIP ממעריב... איך לא חשבתי על זה:( (פשוט היתה אחת ממעריב בפנים... אני כזאת טיפשה).

אה, ואם כבר מדברים על מעריב ועל הראל סקעת, מעריב פתחו במבצע הבא בשיתוף עם כוכב נולד: http://ice.co.il/article.asp?pgId=122579&catId=3

מי שמעוניין שיכתוב ושיביא לי תשיר ואני אעביר אותו לדרגים הגבוהים... חחח.

 

מה המסקנה?

תל אביב עושה רע לאנשים.

נכתב על ידי , 16/7/2008 02:44  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נועההה ב-18/7/2008 21:42
 



תקנות בית השיכר


אני לא מבינה מה קורה לי בזמן האחרון, אני רק יודעת שהמצב הזה פשוט נוראי. הכל התחיל בערב שהיה משחק בין פורטוגל לגרמניה (18.6, התאריך חרוט לי עמוק בזיכרון), ומאז ככל הנראה לא היה יום אחד שלא שתיתי לפחות שליש בירה. בהתחלה זה נחמד והקטע החברתי מאד בולט בכל מה שקשור בזה כי לא שותים בירה לבד הרי כל הקטע זה האווירה, אבל לאט לאט המצב פשוט הפך לבלתי נסבל. אמרתי כמה וכמה פעמים שזה בגלל שבזמן האחרון היו הרבה אירועים חברתיים, כמו סתם מסיבות, מסיבות גיוס, מסיבת סיום, חגיגות בעיר של אחרי בגרויות, החגיגה ההיא בעיר של אחרי ערב מגמת קולנוע, סתם סופי שבוע בעיר, יורו, ימי הולדת, מסיבת סיום של מגמת קולנוע (היו שתיים) וכו', ויש מצב שזה באמת נכון. בטח עולה לכם בראש השאלה - "נו, אז מה את רוצה להגיד בזה? שאת אלכוהוליסטית?" - לא, אני ממש לא אלכוהוליסטית, אני יכולה להרגיע אותכם. אני לא מאלה שלא יכולים להעביר יום בלי בירה או וודקה, האמת שאפילו הייתי שמחה אם זה היה קורה. אז מה הבעיה שלי? טוב, היא מתחלקת לשניים למען האמת:

1. זה משמין (אני בת, לא לשכוח).

2. זה פוגע בי נפשית וגם פיזית. איך נפשית? אני בנאדם שבאופן כללי לא ממש שם זין על מה שאנשים אומרים, ככה שביום רגיל וסחי אני אומרת דברים ממש דוגרי, ועל אחת כמה וכמה כשאני שיכורה - ואני משתכרת מ-ה-ר. איך אומרים? נכנס יין יוצא סוד. הפתגם הזה נכתב עלי, אין לי שמץ של ספק. מעבר לכך, זה גרם לי לסרטים מסויימים עם מישהו מסויים, שאלמלא כל הקטע של האלכוהול שום דבר לא היה קורה ביננו (אני די מתחרטת על זה כי הוא דפוק וילד קטן). ואיך פיזית? נקרא לזה גופנית. הרבה נשיקות עם אנשים לא רצויים. כאבי ראש (עכשיו למשל כואב לי הראש בטירוף). היום בבוקר למשל גיליתי את הזוועה מאתמול - כל הרגל השמאלית שלי חבולה ומלאה בשריטות (כנראה שנפלתי) ומעבר לכך, על הכף רגל יש לי כוויה די גדולה כי נפלה עלי נרגילה (תודה רחל). יש גם ימים שהמצב באמת מדאיג ואני מתעוררת עם כאבים מעצבנים באיזור של הכבד.

טוב, זה לא שלא כיף לי. במסיבות עצמן זה תמיד כיף, סוף סוף סיימנו ללמוד (יותר נכון, תוך 24 שעות אני כבר לא אהיה תלמידה במערכת החינוך בישראל, אבל בגדול אני כבר חודש לא מרגישה תלמידה). כל מה שלא עשיתי ב3 שנים דחפתי לחודש אחד. ההשתחררות הזאת שהאלכוהול גורם היא מאד נחמדה, היא גרמה לי להכיר אנשים ממש נחמדים שבחיים לא דיברתי איתם לפני. אני פשוט לא אוהבת את ההשפעה שעלולה להגרר לתווך הארוך. התחלתי להרגיש כמו מארק רנטון מ"טריינספוטינג". המרדף האינסופי הזה שלו לחיים לא משעממים אבל בו זמנית ההבנה שהוא הורס את עצמו.

בקיצור, אם להסתכל ביומן שלי (שמי שמכיר אותי יודע שאין דבר שאני לא רושמת בו כי אם לא אז אני שוכחת) בשבוע הבא הכל כבר נגמר. שבוע הבא פשוט ריק. אין מסיבות, אין ימי הולדת, אין מסיבות גיוס (לפחות כרגע לא מתוכננת מ"ג). מעניין מה יקרה אה?

 

אז עכשיו אני אלך לי לארון ואקח איזה שני כדורי אדוויל ואתחיל לחרוש לבגרות האחרונה שלנו:)

שיהיו לכולכם חיים רווים בהנאה,

עמית

3>      

נכתב על ידי , 13/7/2008 12:16  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Dude ב-14/7/2008 19:25
 



שמחות קטנות של יום חולין


ממש משעמם לי בחודשיים האחרונים, אני לא מוצאת עבודה, הגעתי למסקנה שככל שאני לא לומדת למבחנים ככה הציונים יותר גבוהים (נשבעת לכם), אני לא יכולה לקרוא ספרים יותר משעה ביום, נמאס לי מהאינטרנט וטלוויזיה אני לא רואה כמעט בכלל. התחלתי לצאת קצת יותר מהבית, אבל בשבוע האחרון גם הכסף אזל ועכשיו אני באמת תקועה ואין לי מה לעשות עם עצמי. החלטתי שהגיע הזמן לצימצומים אז הלכתי לאלעד ביום שישי בצהריים כדי להעביר את זמני המשעמם מאד. הבאתי מצלמה כדי לתעד את השיעמום שלנו. האמת דווקא היה כיף ולמדתי שאם מביאים מצלמה למקומות אז הרבה יותר כיף.

כהרגלי, פשפשתי בארונית הספרים המאביקה של אלעד. הייתי אצל אלעד מאות פעמים בחיי והארונית יחסית קטנה, אבל בכל פעם אני מוצאת שם ספרים מוזרים חדשים. הפעם מצאתי ספר בדיחות על חיות שכתב שלמה אבס. באחד הפרקים היתה המעשייה הבאה:

המעשייה נכתבה על ידי יהודי מזרח אירופה (כלומר, רוסים שמתביישים בכך). בעוונותי אני לא זוכרת את כולה, אבל בגדול היא מספרת על תושבי חלם ששאלו את רבי חלם הגדול כל מני שאלות, ובסוף הם שאלו אותו- "רבי, למה הכלב מרים את הרגל כשהוא משתין ליד עץ?", והוא ענה- "הו, זה ברור! לפני מספר שנים כלב השתין ליד עץ. ברק פגע בעץ והעץ נפל על הכלב. מאז הכלבים מרימים רגל כדי לתמוך בעץ כדי שלא יפול עליהם בזמן שהם משתינים".  


בשישי בלילה הלכתי למסיבה של ליד"ה. אני לא יודעת למה ציפיתי, אבל ליד"ה הם חבורה של ילדים עשוקים, עגומים ומסכנים. היתה מסיבה גרועה  רקע: הם לא סיימו את השתייה במסיבת סיום אז הם החליטו לעשות "מסיבת סיום 2" כדי לסיים את השתייה. גם הפעם היא לא נגמרה, אגב. בכל אופן, אצלנו אנשים השתרמטו בטירוף, אצלם אנשים משום מה טיפסו על עצים...(WTF?). המוזיקה גם היתה גרועה בטירוף ובקושי 5 אנשים רקדו... קיצר, אין כמו בויאר:)

אחר כך הלכנו לעיר - בחיים!! לא ראיתי את העיר כל כך שוממת עד כדי כך שאשכרה סגרו תבארים!!! אבל מה שכן, אכלתי צ'ילי פיצה עם גבינת עזים, בטטה ובצל ירוק, אחת הפיצות הכי טעימות שאכלתי בחיים.


לפני כמעט שבוע אני ועינת הלכנו לאכול סושי במושבה. הוצאתי 90 שקל על סושי!!! היה כל כך טעים. יאללה איך שנכנס לי כסף לחשבון אני הולכת שוב לפוצץ אותו שוב על סושי. חחחח:)


כוכב נולד 6 גרוע בטירוף.


אם למישהו יש רעיון לכתבה בשבילי אז שיגיד כי אני ממש בתקופה חסרת מוזה. תראו, אפילו גלי נתנה לי משפט לכתבה שאמורה להתפרסם מתישהו בחודש! כל הכבוד גלי! חח. יאללה תפציצו ברעיונות, אבל שלא יהיו מפגרים ושיהיו על רמה, כמוני.


יאללה עוד שבוע למניאק!!!!!

3>

עמית - 3>

 

    

נכתב על ידי , 7/7/2008 21:42  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עידו העוקץ ב-11/7/2008 01:22
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

10,873
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לamitushA אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על amitushA ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)