חברה שלי הכי טובה אמרה לי שאין לי חבר,כי אני לא סגורה על עצמי,אני לא יודעת את מי אני רוצה,ז"א-
אני לא יודעת איך אני רוצה שהוא יהיה\יראה,
היא אמרה שברגע שאני אדע היקום ידע על כך וישלח לי את הבחור,גם אם אני מאוד מסכימה איתה (ואני לא)
אני לא מצליחה להכריח את עצמי להמציא את הבחור הזה שאני כל כך רוצה,כי אני לא מכירה אף אחד כזה (חוץ מאחד בן 33)
אני רק יודעת שאני רוצה אותו,אני רוצה להיות עם מישהו.
וכיף לי לבד,אולי להיות איתו רק כשאני בודדה או חרמנית נורא
אני לא יודעת מה אני רוצה או מה אני צריכה ואולי זו הבעיה
למרות שאני לא חושבת שזאת הבעיה
אולי הבעיה היא שאני חושבת שאני יכולה לשנות משהו-אבל אני לא,
זה לא תלוי בי-אם יהיה לי חבר או לא? נכון? זה לא כמו ללכת לקנות מכנסיים או חולצה
אני לבד ו90 אחוז מהזמן אין לי בעיה עם זה
לא היה לי חבר מאז כיתה ט' ו90 אחוז מהזמן אין לי בעיה עם זה
תציעו לי איך לא להיות לבד,כי נדמה לי שכל מי שסובב אותי לא לבד,אבל אני טועה
אני ממחצית הבנות בכיתה שאין להן חבר,יש עוד כמוני.
אלוהים קורא בבלוג שלי ואז אחרי שבועיים מישהו מתקשר אליי ושואל אם אני רוצה לצאת
צחוקים
-
אמ אני רואה שקראת פה
אז פשוט תצאי
תודה :)