היי, לא היה לי מקום לשלוח לך אתזה בסמס אבל אתה יודע מה המילה שהיא אמרה לי עשתה לי?!,

לא כלכך הכרתה את הסיפור שלי, אבל עכשיו אני רוצה שתכיר, תכיר אותו מכל ההיבטים שיש.

אני יודעת שלא הייתי צודקת בדרך פניה שלי אליה, יכולתי ליהיות הרבה פחות אגרסיבית כלפיה, יכולתי לבחור מילים אחרות

ובאמת שלא חשבתי פעמים.. ואני באמת שמצטערת!!!!

אתה יודע עד כמה המילים יכולות לפגוע? כןכן..אני הבנתי אתזה רק עכשיו, כשהיא באה וקראה לי שוב שרמוטה.

בגיל 15 עברתי אונס! ע"י ו', באנו אליהם לביקור שגרתי, ישבנו שתינו תה וקפה אני שוקו

ההורים שלי יצאו לסידורים והשאירו אותנו בבית עם ההורים

שהיו אנשים לא טובים, לא באו ממקום טוב וכנירא שגם בחיים לא יהיו שם.

ישבנו בסלון לבד, שתינו שוקו וראינו סרט, איפשהו זה התפתח לזה שאמרתה לי בואי תרדי לי

אמרתי לך שאני לא רוצה והכריח אותי בכוח!!! ולאחר מכן אנס אותי

באותם רגעים הרגשתי שאני מתה, לא רציתי לדבר עם אף אחד, כלכך שנאתי את עצמי ואת הגוף שלי.

ההורים שלי לא עשו עם זה כלום כי לא האמינו לילדה בת 15 שהיא ילדה טובה,

מביאה ממוצע ציונים של 75-80 ציונים טובים בגדול.

אך עם זה כשסיפרתי להם הם ניתקו קשר עם המשפחה ההיא, הם בחרו להאמין שככה אולי יהיה יותר טוב, שאולי רבנו וזהו.

אני בחרתי שלא להתלונן, כי לא ראיתי בזה שום טעם.. ואולי כי הייתי נאיבית או פחדנית.

והיום אני רק מודה שבחרתי לא להגיש תלונה ולמדתי להתמודד עם זה ושזה חיזק לי את האופי.

בגיל 16 הלכתי סיפרתי אתזה לחברה טובה מכיתה ב', פחדתי לספר לה אבל כשהיא שאלה מה עשיתי אצל הקב"ן

לא רציתי להסתיר ממנה, הרגשתי שזה הרגע הנכון לספר..

היא החליטה להפיץ אתזה בכל האיזור והסביבה אחרי ריב שהיה נטו על שטויות,

שנה שלמה שמעתי רק את המילה הזאת בכלל הסביבה שרק הייתי בה, בבית, בבית הספר, בשכונה וכו' ,

שמעתי שאני מחליפה גברים כמו גרביים, אפילו בתקופה שזה בכלל לא היה ככה. שמעתי שאני שרמוטה כי ירדתי לבחור מחוסר ברירה.

לא יכולתי לצאת מהבית, כתבו לנו את זה על כל הקירות בבניין,

זרקו מעטפות עם זה בכל תיבת דואר שאפשר הסתובבתי וצבעתי קירות כדי שלא יראו מכל תיבת דואר שיכולתי הוצאתי את המכתבים, הסתגרתי בבית כמה שרק יכולתי ונשארתי בלי חלק מהבגרויות.

זה הגיע למצב שעם הזמן אמא שלי היתה חוזרת הביתה ואומרת לי וואלה אולי הם צודקים לא הגיוני שכלכך הרבה יגידו וזה לא יהיה ככה,

אתה יודע מה זה להתעורר כל בוקר ולחשוב למה אתה חיי? לחשוב שאין טעם לזה שתחייה? להאמין שלאף אחד לא היה אכפת וגם לא יהיה?

אתה יודע איזו הרגשה זאת שאחרי שאתה מצליח להתגבר על המילה הזאת, מתחיל חיים חדשים, מתחיל להכיר אנשים חדשים אחרי שיחות רבות,

אתה יודע מה זה אחרי שאתה בורח מזה איכשהו מתעלם מזה באה איזו מישהי שלא יודעת ת'עבר שלך,

שאתה לא מצפה אפילו שתדע, ומבין כל הקללות שיש אומרת לך דווקא את זאת?! דווקא זאת שמחקה אותי לגמריי לכמה שנים?

זאת שבגללה אני עד היום מסתגרת כל שישי בבית? זאתי שבגללה אין לי חברים טובים היום?

חברה שלך יכלה לקרוא לי פוסטמה, מפגרת, טיפשה, כלבה, אגואיסטית, חסרת אופי או כל דבר.. אבל בחרה דווקא במילה הזאת...

ואתה אחרי קשר שאני מכירה אותך של שנתיים בא ואומר לי שאני הופכת את המילה הזאת לסלע?

כן אני הופכת, המילה הזאת גרמה להורים שלי ולמשפחה שלי כלכך הרבה סבל, גם לר' כןכן תתפלא גם לו...

אחרי שנתיים שאתה מכיר אותי במקום להגיד לי וואלה את צודקת אתה בא ואומר לי שהיא עברה דברים יותר קשים מזה? מה יכול ליהיות יותר כבד ממילים?

וממעשים כאלה שמשאירים כתם לכל החיים? תמסור לחברה שלך תודה,

על זה שהיא הזכירה לי מה אני שווה, כמה שאני בחורה חזקה, כמה שאני מקסימה ויפה.

תודה לזה שהיא גרמה לי להבין אחרי המילה הזאת את הכוח שיש למילים, נתנה לי את האפשרות להיזכר כמה פגעה בי המילה

נתנה לי את הכוחות ללמוד לא לדבר לא יפה לאנשים כדי לא לפגוע גם בהם.