צניחה חופשית
|
| 9/2014
מי כבר יבין 27.9 16:08
כולם יודעים הכי טוב על אהבה. כולם אומרים שאם הוא יודע שאני רוצה אותו, והוא לא רוצה גם, אז אני צריכה להתנתק ממנו. כולם חושבים שזה כזה פשוט וקל- גם אם הם אומרים שהם יודעים שזה לא פשוט ולא קל. כולם חושבים שאני זו שבסדר והוא הדפוק, אבל הם לא מבינים שגם אני לא בסדר, שאני משתנה, שאני לא מבינה. הם לא מבינים אותי בכלל, והצרה היא שגם אני לא מבינה את עצמי. למה אי אפשר לקחת את המצב הכל כך יפה שלנו, כמו שהוא עכשיו, לנקות ממנו את הציפיות ופשוט לחיות? לחיות את הרגע, לחיות על הקצה, לחיות כי עכשיו יש חשק- וכשלא יהיה פשוט להניח. אני בכלל יודעת מה זה להניח? כבולה באזיקים לאהבה טיפשית כלשהי שלא עוברת לי כבר שנים. וזה לא שלא ניסיתי, פשוט, המרחק פותח רק געגועים- והזמן מעצים אותם עוד יותר. בכלל לא מרפא. הוא האדם שמזכיר לי מי אני, האדם שבחברתו אני מישהי שאני אוהבת. הוא עושה אותי שלמה עם עצמי, אפילו שהוא לא משלים אותי והוא לא תמיד שם בשבילי. אז נכון שאני רוצה אותו, ואני רוצה אותו לצידי לכל החיים, אבל הם לא מבינים שום דבר מכל זה. הם לא מבינים, אולי, מה זה להיות שלם עם עצמך, ולא להיות מסוגל לוותר על האדם שליידו נמצאים בלי מסכות, בלי אגו, כנות מוחלטת. הם לא מבינים ואני מצטערת בשבילם...
| |
|