לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Defying Gravity



כינוי: 

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2005


אני כל כך הרבה יותר טובה ממך.

אני כל כך הרבה יותר טובה בשבילך.

את לא יותר מיצור אנוכי, מתנשא וחלש, עלוב וצבוע.

את חושבת רק על עצמך ולשנייה לא על אנשים אחרים או על התוצאות של המעשים שלך. על ההשלכות. על העובדה שאני בוכה שעות על גבי שעות ורק בקושי מצליחה לא לקחת סכין גדולה ולחתוך את עצמי. ואני יודעת שאת יודעת את זה.

את שקרנית. אין לך כבוד למילה שלך. כשאני שאלתי אותך למה את מפירה את ההבטחות שלך, את אמרת לי שאני מתייחסת לחברות שלנו כמו להסכם ממון, ושזה מחליא אותך. מחליא אותך? הסתכלת בראי פעם? תתפלאי, אבל הבטחות אמורים לקיים. לא מבטיחים דברים סתם בשביל הכיף, או סתם בשביל לרצות את הצד השני. מבטיחים דברים כי מתכוונים להם.

אני אי פעם הכרחתי אותך להבטיח לי שתמיד תהיי שם בשבילי? שלא תעשי לי את מה שעשית לי שנה שעברה שוב? שלא תתני למרחק להפריד בינינו? לא, ממש לא. להיפך, כשהבטחת את הדברים האלה אני אמרתי לך שאת לא יכולה לדעת מה יהיה, שאני לא רוצה שתבטיחי לי דברים כי אחר כך זה רק יפגע בי יותר. ואת כעסת עליי. את קולטת כמה זה אבסורד? כעסת עליי שלא רציתי שתבטיחי לי הבטחות שהיה ברור שלא תוכלי לקיים. אבל כמובן ששיכנעת אותי. כמובן שהאמנתי לך. כמובן שנתתי לך לעשות לי כל דבר שעשית לי שנה שעברה, שלב אחרי שלב. אמא שלי אמרה לי שאם מישהו מסוגל להתעלל בי ככה פעם אחת, הוא יעשה את זה שוב. אבל אני לא האמנתי לה. אני האמנתי לך. האמנתי לך שהשתנית. אמרת שאת לעולם לא רוצה לחזור לנקודה שבה היית כשעשית לי את כל המעשים האיומים האלה. והאמנתי לך. בטחתי בך, למרות הכל. האמנתי לך שאמרת שאני הדבר הכי חשוב לך בחיים, וששום דבר לא יחליף אותי, ושלעולם לא נאבד אחת את השנייה, לא משנה מה יעמוד בדרכינו.

את כל כך אכזרית. רע לך, לא טוב לך עם עצמך, לא טוב לך עם מי שאת, לא טוב לך שאין לך מישהו אחר מלבדי, ואת מאשימה את זה עליי. בדיוק כמו בשנה שעברה. וזה מפחיד כמה שאת עיוורת להתנהגות שלך. וזה מפחיד שכבר חודשיים שלמים אני שוב הסמרטוט שלך, כאילו לא למדתי כלום. כאילו לא ראיתי את הפרצוף האמיתי שלך.

ולמה..? מה יש בך? את בן אדם רע. את מפלצת אנוכית ומניפולטיבית, את מחליאה אותי, אני רוצה להקיא בגללך.

למה אני אוהבת אותך? למה אני צריכה אותך? למה אני מרחמת עלייך?

אני רוצה להקיא.

נכתב על ידי , 14/11/2005 23:08  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Beautiful


אתמול הלכתי בגן העצמאות עם מצלמה ביד. מנסה לתפוס גלים שברחו ועננים צבעוניים ואת עצמי.

על הצוואר שלי האבן שהיא חצי סגולה וחצי טורקיז, האבן שהיא קנתה לי כשהייתי בארצות הברית.

ליטפתי אותה ועצמתי את העיניים, חצי מחייכת חצי בוכה. חושבת כמה אירוני זה שכשהיינו כל כך רחוקות אחת מהשנייה, ביבשות אחרות, היא חשבה עליי. ועכשיו אני פה, והיא פה, ואנחנו לא פה.

I'm so close but it feels like you're so far

אני כל כך אוהבת את המזג אוויר הזה, שקר בחוץ ואני לובשת סוודר כחול וצעיף, אבל יש שמש ואני מרגישה שאני לאט לאט מפשירה. אני מרגישה שהשמש מחבקת אותי ואולי אני לא כל כך לבד.

אז אנחנו ממשיכות, האבן והמצלמה ואני, מתיישבות על סלע, מביטות אל הים, ולרגע אחד ויחיד לא חושבות על העבר וגם לא על העתיד. רק על הרגע.

אני הולכת לישון בידיעה שייקח הרבה מאוד זמן עד שארדם. לא יודעת למה, אבל לפני השינה זה הזמן שבו הכי כואב לי. הכי קשה לי להאמין שיהיה בסדר, הכי קשה לי לא לחשוב עליה. אני מתמלאת באין סוף מחשבות ופחדים ופארנויות. יודעת שאסור, אסור, אסור לי להישבר. אסור לי לשלוח לה הודעה. כי אני יודעת שאחר כך אבלה ימים שלמים מחכה לתגובה שתגיע אחרי שבוע, ותהיה אדישה וקרה ותחתוך לי את הלב. אני רוצה לצרוח עליה, "למה את עושה לי את זה?? את רואה שאת מאבדת אותי, את רואה שאת הורגת אותי, למה את לא טורחת לעשות משהו בקשר לזה?!". אני יודעת שאילו היה אכפת לה באמת, היא הייתה מתקשרת. אני יודעת שיותר מדי טוב לה בלעדיה. אני יודעת שבסוף השבוע, כשהיא תהיה בבית, היא תשלח לי הודעה חצי שעה לפני שהיא צריכה לצאת שוב. ואולי גם זה לא. הדבר הכי כואב בעולם, זה להיות אוויר. וזה מה שאני. אני האוויר שלה, והיא האש שלי. אני צריכה אותה בשביל לנשום, והיא לא צריכה אותי בשביל כלום.

והכי עצוב, זה שאני צריכה שהיא תרפא אותי. אני לא מסוגלת לעזוב את זה. אני צריכה שהיא תאהב אותי שוב.

החרב שפצעה אותי, היא היחידה שיכולה לרפא אותי.

חושך, כמו בכל לילה אני בוכה ובוכה ובוכה, מנסה לשיר עם המוזיקה בלי להיחנק.

Too long I've been afraid of losing love I guess I've lost

Well if that's love, it comes at much too high a cost

אני נושמת עשר נשימות עמוקות, ומרגיעה את עצמי.

אני יודעת שהיא לא תוכל להציל אותי יותר, והפיתרון היחידי הוא למצוא אושר לבד. במקום שהיא לא יכולה למצוא אותי.

אני יודעת שאני לא כל כך איומה כמו שאני חושבת. שאני צריכה להסתכל על העבר בחיוך, וללמוד ממנו. ולא לסבול מגעגועים או מחרטות. ולהאמין בעצמי. ולהבין שכל מה שיש בי הוא חלק ממני, הוא חלק מהיופי שלי, הוא חלק מהקסם שלי, הוא חלק מהאושר שלי, ומגיע לי להיות מאושרת.

I'm not beautiful like you, I'm beautiful like me

ואני לא צריכה שתראי את זה.

 

 

 

נכתב על ידי , 1/11/2005 13:23  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDiane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Diane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)