בלילות נוצרים רגעים של בדידות בלתי מוסברת,
כל פעם מחדש אני מוצאת את עצמי שוקעת במחשבות
בעיקר על הדרך בה אני מתמודדת עם הבחירות שלי.
אני מנהלת מערכת יחסים מדהימה כבר מעל חצי שנה עם בחורה שלא האמנתי שאצליח להגיע לרמה של רגש מהסוג הזה.
הקושי בלנהל זוגיות כ"כ צמודה, קרובה, אינטימית וחשופה לבין שגרת החיים היא ממש לנהל חיים של מישהו אחר.
וזה לא פשוט כל העמדת פנים המתמשכת הזו. ואלה בדיוק רגעי הבדידות שאני מרגישה,
הקושי להבין שאין מישהו שבאמת מכיר אותך, ואוהב אותך בדיוק כפי שאתה, עם הבחירות שלך.
ההבנה שהסבירות שההורים שלי יוכלו להכיל קשר מהסוג הזה היא אפסית - וכבר נוכחתי לדעת ולא פחות להרגיש זאת.
המחשבות על דרכים ופתרונות כדי שאוכל לחיות חיים שאני שלמה עם הבחירות שלי פשוט מתסכלים...
זה מין מעגל שלא נגמר, כמו חתול שמנסה לתפוס את הזנב של עצמו,
המעגל הזה נמשך מעל ל- 8 שנים. ואני עייפה ומותשת ומייחלת ליום שבו אמצא את הכוח לחיות עם עצמי בשלום.