כשאת בוכה

כל העולם לובש גוון אפור

כמו ערפל של מועקה שאוטם את הכל.

אבל כשאת בוכה מבפנים

ורק העיניים שלך משקפות את הדמעות

אז החשכה מתקדרת עלינו במהירות רבה יותר

והאור נמוג יחד עם הצלילים.

כי אני עילגת ולא יודעת להתנסח, אבל יש לי חברה אחת, ולחברה לא טוב, ולי לא טוב שלה לא טוב><

אני אשתוק עכשיו.

לכשאמות- רשומה חסרת חשיבות שלא נותנת לי מנוח. כי מילים גבוהות זה כיף בלי טעם.

לכשאמות.

 לכשאמות, בטרם תקדירו פניכם, רוצה אני לבקש מכם כי תערכו ברור נפש קצר אתכם ואיתי. אנא מכם, עשו חשבון של מעשי הטובים והרעים כלפיכם והחליטו. אם יצא כי רק רעה הבאתי עמי לחייכם, בכו כאוות נפשכם, כי ניטל עליכם להכירני. אך אם ותוכרע הכף לזכותי, ולו במעט, וימצא כי הבאתי לכם אושר בהכירכם אותי, אנא מכם- שמחו ועלצו, כי כשהייתי הבאתי טוב.

 והלוואי כי אוכל אני, בהשקיפי על תסכית חיי, להגיד כי הבאתי לחייו של אי מי שמחה..

תהרגו אותי, זה גרוע, מנוסח עילג וחסר קשר למציאות. אבל ככה זה יפסיק להטריד לי את המוח.