עוד נסיונות כושלים,
איןבי עוד כח לזה יותר.
הרבה זכרונות, שמדרדרות אותי עוד ועוד.
וז הפוסט האחרון שלי, הבלוג סגור רשמית.
לא משנה לי מה תגידו לא משנה לי מה תעשו.
האמת שלא משנה ואכפת לי מכלום.
החיים האלה מחורבנים ונמאס לי להלחם איתם.
אני יודעת שאני לא אמורה להרים כך ידיים אבל כך זה.
ונמאס לי מכל הבול שיט הזה וכל בלה בלה בלה...
ניסיתי, ניסיתי יותר מידי-.
אני כ"כ שונאת את התקופה הזאת שאין לך
במי לבטוח, על מי לסמוך.
"אין לאן לברוח" זה מה ששמעתי ואני מאמינה בזה.
וזהו הסוף שלי.
מי שקרא את הקטע הקצר שבפוסט הקודם כבר אמרתי
הרוח ללא חיים השטלתה עליי.
אוליי עוד אלחם בה? את זה אני לא יודעת.
אני נותנת לחיים לקחת אותי,
"הגורל קבוע לי מראש" ואם הוא לא לקח אותי עד עכשיו אז אני לא יודעת מה יהיה.
עד לכאן,
זכרו- זהו הפוסט האחרון שיותר העשה, לא אכפת לי מה אתם חושבים ואומרים.
עברתי עם הבלוג המון ואני שמחה אבל זהו.
מיציתי.
לא מבטיחה שלא אבקר עוד,אני לא מבטיחה כלום
Nici.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
