*אני מבקשת שתקראו עד הסוף*
אז רציתי לדבר אתכם על הבלוג.
הבלוג הופך להיות מסחרי, וגיליתי שאני לא באמת יכולה להביע את עצמי כאן.
חברות שלי קוראות כאן, ואני לא באמת יכולה לכתוב מה שאני מרגישה.
עוד דבר, אני חושבת שאני יותר מדי מושפעת מהתגובות בבלוג.
חשובות לי מאוד התגובות שלכם, ואני מרגישה שבלי זה הבלוג לא שווה כלום .
עכשיו אני משתדלת פחות לסמוך על התגובות .
כי הבלוג הוא בשבילי לא ?
אני כותבת כי כיף לי לכתוב, ועד עכשיו גם כתבתי כי רציתי תגובות, רציתי פרסום,
רציתי שתראו שאני משקיעה בשבילכם,
וגם אם היה לי משהו חשוב להגיד לא הייתי אומרת עד שהיו מספיק תגובות בשבילי .
אבל מה זה מספיק תגובות בשבילי ? בערך 30 תגובות לפוסט.
עכשיו אני מבינה שלא צריך להיות לי איכפת כמה תגובות יש, או מה כתבו בהם.
העיקר שכתבתי, ונהנתי ובעצם התגובות לא חשובות כלל.
וכמו שאתם רואים כתבתי עוד פוסט כי היה לי משהו להגיד.
אפילו שבפוסט הקודם כמעט ולא היו תגובות. |בערך תשע|
אני לא יכולה להכחיש שכיף מידי פעם תגובות עוזרות ומעודדות, ובכלל תגובות משמחות..
כי כל תגובה שווה זהב D:
היא מראה שמישהו באמת קרא בבלוג שלך, ואפילו היתה לו סבלנות כדי להגיב.
אבל למען האמת זה לא תמיד ככה, רוב התגובות הם בשביל פרסום ומחוסר רצון.
ויש אפילו תגובות נאצה-
שאין על מה לדבר אני בטוחה שזה מרגיש נורא שמישהו מגיב לך נאצה בבלוג אחרי שכל כך השקעת.
כי לי אישית לא הגיבו נאצה בבלוג, רק באתר בטיפו ככה שזה לא ממש נחשב .
ובגלל כל הסיבות האלו אני עושה הפסקה עם הבלוג, ממחר ה-5 לינואר.
נראה מתי אחזור, לא תוך יום וגם לא תוך חצי שנה . מתי שאני ארגיש נכונה לזה.
ואני שוקלת לסגור את הבלוג.
מצידי שבכלל לא תגיבו, העיקר שאמרתי מה שאמרתי ומה שרציתי וסוף סיפור.
~ ~ ~
|קרדיט למריאנה על הכפתורים בתחילת הפוסט D:|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*MayMay*
