הפעם זה לא הולך להיות שיר
אני דיי מאושרת עכשיו... הבנתי שלא צריך להתעמק יותר מידי ולנסות לסבול בכוח..
יש לי בסך הכל חיים מדהימים .בית יציב משפחה אוהבת (קצת מרחפת אבל בקטנה ) וחברים ..(הם דיי בסדר)
הדבר היחידי שחסר לי זה מישהו או מישהי שאני אוכל לשפוך בפניו/ה הכל ... כך שאני ירגיש יותר טוב ...
אבל לא נורא גם זה יגיע בבוא היום ... אני דיי מאושרת .
אני מעסיקה את עצמי כל יום מתחילה להכיר אנשים חדשים לא להתרחק מהם
פחות להיות עצבנית לנסות יותר להבין את האחרים ולא רק אותי.
ומה אם אהבה ?היא תגיע בין אם זה בת ובין אם זה בן . מתי שהיא תגיע אני אדע ...
החלטתי דיי להרפות מזו שאהבתי .אני כל כך רוצה להכיר אותה אבל אני לא בטוחה אם היא בכלל רוצה
אנחנו מדברות כל יום במסן ורואות אחת את השנה במצלמה . אבל עדיין הפרשי גיל ומרחק.
למרות הכימייה הטובה מכל הבחינות .אני חושבת עליה כל היום .
אבל דיי רוצה לחיות חיים נורמלים . אני ינסה לשאול אותה פעם אחת אם בא לה להיפגש ונירא מה יהיה
בנתיים אני דיי מאושרת ומקווה שזה ימשיך להיות כך
קצת קשה כל יום להילחם בעצמך
להשתקם .
אני קוראת בהמון בלוגים על בנות שחותכות
מעשנות ,שוכבות ,מצטרפתות
הכל בגיל כל כך צעיר
ובאמת מצד אחד זה כואב לי
לא חבל ? ככה להרוס את החיים ? יש דברים שאי אפשר
אחר כך לחפר עליהם.. אבל מצד שאני אני
קצת מקנא. .
הן לא מפחדות לעשות את זה
פשוט זורמות בלי גבולות .
חבל שאין לי את זה .. אני לא מסוגלת להשתגע יותר מידי במשהו ..
אם אני יעשה איזה פירסינג כל שהוא אמא שלי תהרוג אותי
ואבא שלי .וואוא מרוקאי לא כדי להתעסק איתו .
לחתוך אני לא רוצה.
ברוך השם גדלתי במשפחה מדהימה שנתנה לי להבין
שצריך להתמודד אם המציאות ולא לברוח ממנה .
אבל אני חייבת לעשות משהו שונה שייתן לי להרגיש טוב
אבל מה ?
אחחח ככה החיים
לפחות עכשיו אני בעלייה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
