השירים שלי

היום התחיל מצוין.

קמתי אם חיוך על הפנים הסתכלתי בתמונה שלה והלכתי לבית הספר . החלטתי שזהו מהיום די לדיכאון אני מתחילה לשנות בעצמי כל מה שאפשר כדי שאני ארגיש טוב . כנראה שזה לא יקרה בזמן הקרוב =[.

ישר אחרי בית הספר הלכתי למרכז, כשחזרתי נכנסתי לפורום,בוא הכרתי אותה . את זו שאני מדברת איתה באיסיקיו. החלטתי שכדי לצאת מהדיכאון עוד משהו שאני צריכה לעשות זה להגיד לה כל מה שאני מרגישה ושאם בא לה להיפגש . החלטתי שזהו היום אני עושה זאת .נכנסתי לפני כן לפורום(לס+דו);לראות הודעות חדשות ומה חדש. והינה היא&;כותבת;פותחת הודעה חדשה .

הלב שלי מתחיל לדפוק בחוזקה . ממתי היא  כותבת הודעה פתיח  במקום לכתוב לאחרות ? ממתי היא בעצמה זו שכותבת ?. נכנסתי, לא רציתי לדעת מה כתוב אבל בכל זאת& הדחף הזה שיגע אותי .

באמת לא היה מה שרציתי לראות . היא התחילה לספר שהיא הכירה מישהי על כך שהיא באה אלי והיא מלאת התרגשות . מסדרת את הבית יפה לכבודה ומסתכלת עוד פעם אחת כדי לוודא;שהכל במקום . אז היא דופקת בדלת היא פותחת לה מכסה לה את העיניים ולוקחת אותה לחדר.;שם הן מחזיקות ידיים מלטפות . היא לוקחת לה את היד ושמה אותה על הלחי שלה עוצמת גם כן את עיניה וידה של האחרת מלטפת את פיה בוום .סוף ההמשך צונזר" . באמת מזל אם לא היית כבר משתגעת . אך מצד שני מה אחר כך היה? הן שכבו או שלא ?איך היא הרגישה ?

כל כך הרבה שאלות והלב? לא מפסיק להשתולל . הדמעות עולות מעלה אבל לא

אסור לבכות שמה מישהו יראה . הן חונקות את גרוני מאימות לצאת ואני לא נותנת להן .

מסתכלת בתמונה שלה של זו שרציתי ועכשיו אבוד .

מביטה ביופי הזה. שיכרון חושים . כל כך הרבה פעמים דמיינתי את פגישתנו מה יהיה והאם יצא מזה משהו אבל הייתי צריכה לנחש שלא יכול להיות לי טוב .

תמיד משהו צריך להרוס(אולי זה הפרש הגיל?)  הכאב בלב חרוט.

 הטעם אמר בפי אני מנסה לקחת משהו מתוק להמתיק את המר אך זה לא עוזר כואב לי איני יכולה יותר. מסתכלת בתמונה שלה,אני מחייכת ובוכה

אני אקצר עד כמה שאפשר ..

אצל דודים לא נעים להתנחל על המחשב

אז זהו.. די נגמר לי האושר... לא להגזים  אני מרגישה ממש לא רע

אין לי כל כך הרבה סיבות להרגיש לא טוב אבל האושר כבר אוזל

בחודשים האחרונים הרגשתי רע. מאז שפתחתי את הבלוג בכל אופן

הרגשתי כאילו אני צריכה להכיר את החיים יותר טוב

כדי לדעת לא לפחד מהם ולהיות מאושרת .

כנרא שזה גרם רק להפך

כואב לי . הלב פצוע ואין לי איך לרפאו

איני יודעת כבר מה זה רגש

רק אבן בלב שלא יוצאת ויהי מה ..

רוצה לעזור לאחרים מרגישה שזה מה שייתן לי להרגיש

טוב . להרגיש אני עושה משהו בשביל מישהו שאני שווה משהו

כן כן . כך אני אם אני יודעת שלמשהו כואב או קשה אני מרגישה שאני חייבת לעזור

התחלתי לכתוב את שירי במדור שירה בפרוזה בשעת השין (משועממת אה )

ואז אחד משם כתב שהוא רוצה להתאבד והוא נירא די רציני

התחלתי לדבר איתו והמצב באמת נירא לא טוב

אין לא בטחון הוא חושב שכולם שונאים אותו ולא איכפת להם ממנו

ואני מנסה לחזק אותו אבל אין לי את הכוחות אני בעצמי כבר חלשה

והינה עוד אנשים באים אם בעיות ואני חייבת להיכנס ולעזור להם

זה כואב לי לשמוע אותם וקשה לי . אומנם שאני עוזרת להם

אחר כך זה מרגיש לי טוב . נותן לי להרגיש אני עושה בשבילם משהו

אבל גם אני זועקת מבפנים רוצה נחמה עזרה

הלב כבר לא נושם לא עובד

אני מרגישה נורא אין לי מושג אפילו למה

אף אחד לא רואה את זה .והיחידים שיודעים הם כאלה שלא מכירים אותי

מהבלוג מהשין איסי וכו ..

כלפי חוץ אני מאושרת . יש לי חברים ומשפחה (מדהימה )

אם אחותי כבר הפסקתי כמעט לריב

אני בדיאטה והולך לי לא רע בכלל .

עדיין יש בי כאב שלו חולף אני נותנת הכל בשביל אחרים

ובאמת ישנם כאלה שעוזרים לי . אבל הכל זה ווירטואלי . מה זה עוזר ?

את קולם אני לא שומעת מגע איני מרגישה . ואני נשארת רק אם עצמי איתי ואנוכי .

הדמעות נאגרות בפנים ולא רוצות לצאת . וכך כואב לי !!

דיי אני רוצה מישהו שיעזור לי שיאהב אותי

אני רוצה אהבה !!

מישהי שתיהיה לצידי תמיד

שאני אקום כל בוקר אם חיוך על הפנים כי אני אזכר בה

כזו שתחזיר לי אהבה שתאהב אותי תמיד

שתחשוב עלי ותראה לי זאת

שאני אוכל להתגעגע אליה ולהרגיש את המתיקות באהבה

(לא שוללת אם זה יהיה גם בן(עדיף) פשוט הרגשתי יותר נוח לכתוב על אישה עכשיו)

בנתיים רק מר הרגשתי בכך . התאהבתי וסבלתי .

בגלל שאני דו.

קצת קשה . ועד שאני מתאהבת זה נגמר בכאב

מה אני יכולה לעשות

איך להמשיך מכאן ?! איייך!!?

אני מכירה אותך

איני יודעת מהיכן

אך ראיתך בעבר

לפתע

חושך עלטה

עיני כחתול

בלילה כרואות הכל

צל דמותך

גבוה ושרירי

מתגמדת לידך

חושך סוגר עלי

חלשה

אין דרך חזרה

עוצמת את עיני

דמעות זולגות

ובכי? אזל

גם את מכאוביי לקחת עמך

נזכרת בילדותי

שמלה לבנה

בין עלי השלכת

קורא לי לזרועותיך

"אני באה " "חכה לי "

אך אינך מקשיב

אתה עוזב

כעת מביטה בכך

איני אותה ילדה

תמימה וטיפשה

מתקרב לעברי כל

צעד דקירה

עומד לפני

קטן וחלש

כן אני מכירה אותך

זה אתה ,

אבא

כן כן עוד שיר עצוב .

למרות שאיני עצובה . אני מרגישה טוב .. ממש טוב !

הייתי אתמול בשוהם ביט (חוג שירה ריקוד ומשחק ) היה כל כך מדהים

אנשים חמים ותומכים . איני מכירה שם כמעט אף אחד מלבד אחותי וידיד שלי

אך הרגשתי כאילו אני מכירה את כולם שנים .

החוג עבר מהר ולא רציתי שהוא יגמר (למרות שהלך לי הגרון, כיוון ששרתי כשאני הייתי צרודה )

שיהיה לכולם שבוע מקסים .

מקווה שאהבתם את השיר .

אוהבת המון

מאיה .