אני לא יודעת מי אתה.
אני יודעת מי היית ומי אתה מבקש להיות.
אני יודעת שאהבתי, עם כל מה שהיה לי ואפילו קצת עם מה שלא.
פחדים חדשים מהולים בהרגלים ישנים, רקע חדש לסיפור ישן והקרע שאנחנו כבר לא יודע לאן לפנות.
אפאתיות משלטת על כל מה שמוכר לי, על כל מה שחשבתי שרציתי.
אני מסתגרת בתוך עצמי ותוהה אם יש לנו בשביל מה להילחם.
אם הזכרונות והשאיפות שעוד נשארו לנו שווים את השקט התמידי הזה ששורר בחדר.
דלתות ישנות נפתחות מחדש עבורי,נותנות לי את ההזדמנות להגיע לעוצמות ששכחתי שקיימות בעולם הריקני הזה ואתה בעולם שלך.
הלוואי והיו לי את המילים לתאר לך את מה שמתעורר בי.
את הניצוץ שהצלחנו לכבות, שנדלק מחדש בזכות דברים שמעולם לא חלקנו.
דברים שלעולם לא נחלוק בגלל רגשות שמעולם לא היו בנו.
במקום מסויים, אני מתפתה לחופש. למשהו חדש.
מתפתה להרס עצמי ללא השלכות שאכפת לי מהן. מתפתה לכהות חושים,
לפורקן תמידי של כל הבלגן שהחזקתי בי.
אבל אני נושמת עמוק, מדליקה עוד סיגריה ונשאבת לתוך השקט שעוטף אותנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
AbigailPenguins