בלוג.[מקורי הא? P:]

אז כן, אני כבר בת 18 +

הזמן עף.. אני מרגישה כל כך קטנה .

ובעצם, אניל לא!

את רשימת הרצונות הקטנה שהייתה לי ברשימות כבר השלמתי,

הייתי בגד'ע [כבר עידכנתי על זה]

הוצאתי רשיון לפני למעלה מחצי שנה!

מצאתי עבודה שאני נהנת בה כל כך ואני שם כבר חצי שנה!

וכן, סיימתי י'ב.

מחר מקבלים תעודות,צילומים לספר מחזור!

פעם אחרונה שרואים את בית הספר כתלמידים.

פעם אחרונה שרואים את המחנכת,

את כל אותם האנשים שאין לך דיבור איתם,

כאלה שהיו פעם חברים שלך.

פעם אחרונה עם כולם!

ואני לא מאמינה שכל כך מהר,

עוד חודש מתגייסים.

עברתי גיבוש לוחמות התקבלתי ללוחמת מג'ב.

חתמתי ויתור אני מחכה למיון מחדש..

נכון לעכשיו אני מתגייסת ב4.8.

כל כך קרוב, ואני מרגישה כל כך קטנה.

אני? בצבא? כבר?

הזמן רץ..

יש הרגשה של פספוס,

וזה לא שלא עשיתי כלום בחיים.

עשיתי, הרבה.

כל מה שרציתי ויותר מזה!

הרבה יותר ממה שציפית.

אבל פתאום אתה כבר לא ילד, עוד מעט עולים על מדים.

נכנסים למסגרת חדשה.

החיים האמיתיים, אתה בפני עצמך.

עומד לבד מול העולם,

ויש דבר אחד שמרתיע אותי יותר מהכל!

החברים?

אם יש סיכוי שבאמת נישאר כמו שאנחנו.

עם מי נשמור על קשר ועם מי לא.

החשש שהחברים שלך ימשיכו הלאה ואני אשאר מאחור עם כל הזכרונות...

ודווקא ברגעים שהכי קשה לי ואני  צריכה תמיכה.

או ברגעים המאושרים שאני הכי שמחה.

אני מרגישה בחסרון של האנשים שחשובים לי.

האנשים שאיבדתי במהלך הזמן.

וכן יש מישי מסויימת שהכי חסרה.

וזה נורא לדעת שלה בכלל לא אכפת..

אני באמת מתגעגעת אליה,

אני חיה טוב מאוד בלעדיה..

אבל אין ספק שהיה יותר טוב איתה.. =\

וזהו נאי מאחלת לי ולכולם בהצלחה במועדי ב'.

אני מקווה שיהיה לי גיוס קל, שאני אהיה בתפקיד שאני יאהב.

יש לי קצת יותר מחודש לעבוד, לסיים את המועדי ב', טיסה לחול לפני הגיוס..

ואז.. שנתיים צבא.

מקום חדש, סביבה חדשה..

סוג של -חיים חדשים!