לא הייתי פה הרבה זמן..עניין של שנה אולי אפילו יותר.

המילים נעלמו לתקופה ארוכה מידי,התגעגתי אליהן ,התגעגתי לאיך שהן מתפרצות על המקלדת בכזו פתאומיות לא צפויה.

אני כבר לא אותו בן אדם שהייתי כשהתחלתי  לספר את הסיפור שלי,מי ידע כי כך הכול יהיה.

עונות התחלפו,שנים עברו,דמעות נזלו,ואני עדין פה,אבל אחרת.

דברים יותר קלים עכשיו,אושר קטן מתרוצץ איפשהו בגוף,אבל בכול זאת הצפייה לעתיד עדין מרעידה את ברכיי.

אולי עוד אחזור לכאן מידי פעם..אבל הכול נשמע יהיר ומתנשא ומזויף כול כך!כי אין בשביל מי להתרברב,אהבה עצמית הרסה את הפוריות שבי.