הרבה זמן לא כתבתי כאן והזנחתי לטובת מקומות אחרים.
-
אני והוא כל כך מאושרים ביחד, היו לנו ריבים דיי קשים בתקופה האחרונה אבל זה חלף עלינו. אנחנו גם גרים ביחד. וחשבתי על זה, מה יקרה אם נתארס? זאת אומרת, כל החיים שלנו יתהפכו מצד לצד, ואולי לא? אולי כבר הגענו למקסימום של המקסימום ביחסים שלנו ואין לאן להתקדם?
אולי יש עוד הרבה מעבר.. מעבר למה שאנחנו נמצאים בו. אנחנו בסה"כ זוג דיי יציב, שנינו בצבא, אני גם לומדת ועובדת (ויש לי זמן, אבל אני מותשת. באמת שזה הורג אותי..) ולמרות הכל יש לנו זמן אחד לשני, וזו ממש לא תחושה של 'מיצה את עצמו' אלא שכל בוקר שאני מתעוררת לידו בסוף שבוע שני או שלישי, אני מרגישה משהו חדש. אבל מה אם זה ייגמר? אוף לא יודעת אני מבלבלת גם את עצמי.
יוצא לנו לדבר הרבה על להתארס. בשיא הרצינות, זה מה שייצב אותי עכשיו ויגרום לי לעמוד על הרגלים. עברתי כל כך הרבה מהפכות בחודשיים האחרונים, נגעתי שוב בדברים שממש לא הייתי צריכה לגעת והלכתי יותר מידי אחרי אנשים שלא צריך ללכת אחריהם. אני מקווה שאין לי יותר נמוך לאן להגיע, אבל, לא יודעת, כל העניין הזה, שפתאום כבר לא משחקים בבובות וזה הרייל לייף, נהיה כל כך קשה וגדול עלי.
נכנסתי לאיזשהו לחץ בפעם הראשונה שהוא העלה את זה, בסוף השבוע האחרון. זה היה מלחיץ מספיק. ואחר כך התחלתי לחשוב על זה ברצינות.. בלי כל הילדותיות שבי. הוא לא ממש הציע לי, אבל שאל בעיקיפין מה יקרה אם. אני אוהבת אותו כל כך.