 כינוי:
בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2015
על בחור סטוקר, מבחנים פסיכו-טכניים, עבודה וכסף
היי,
אם לא אעדכן את הבלוג שוב - תדעו שאו שאני קבורה מתחת לרצפות של מסעדה, מבותרת לחתיכות, או שאני עסוקה בתכנון החתונה שלי. בכל מקרה, תפנו לכם את יום שישי הקרוב, כי או שתהיו מוזמנים ללוויה שלי, או שתהיו מוזמנים לחתונה שלי, אז תוציאו בכל מקרה את החליפה מניקוי יבש.
אסביר את דבריי שנאמרו בציניות: יש לי היום דייט ראשון עם בחור, שעושה רושם של מאד נואש, מה שמוביל אותו לסטוקריות.
ומעשה שהיה - כך היה:
הבחור (בוא נקרא לו בבלוג סטו, שזה קיצור של סטוקר), הוא ידיד של טיטי, שהיא חברה טובה שלי. ביום שישי האחרון סטו נפגש עם טיטי, וחפר לה שהוא נורא רוצה קשר רציני ושאל אותה אם יש לה חברה לשדך לו. טיטי הראתה לו תמונה שלי בפייסבוק, אבל אמרה לו לחכות קצת, כי היא צריכה לשאול אותי קודם. סטו "התאהב בחיוך הכובש שלי, שהוא החיוך הכי יפה שראה איי פעם" (מילים שלו! לא שלי!) ולכן לא יכל להתאפק עד שטיטי תספיק לדבר איתי ולכן בערב שלח לה הודעה וביקש רשות לפנות אליי והרשות ניתנה.
הוא פנה אליי בהודעה בפייסבוק, אמר שיש שמועות שאני בחורה מתוקה. עניתי לו להודעה רק ביום שבת, התקשקשנו קצת בפייסבוק, הוא שאל אם הוא יכול את מספר הטלפון שלי, נתתי לו וביקשתי שנדבר בערב. סטו לא היה מסוגל לחכות עד הערב ולכן לא חדל להפציץ אותי בהודעות sms ובהודעות בפייסבוק.
בערב אמרתי לו שהוא יכול להתקשר אז הוא התקשר מיד, קישקשנו קצת ואז שאלתי מה פשר שם משפחתו, כלומר מאיזה מוצא הוא. הוא אמר שאבא שלו פולני ואימו פרסיה. אמרתי לו שיופי, כי גם אני פרסיה. הוא שאל אם זה נותן לו נקודות שהוא חצי פרסי ואמרתי בחיוך שאם זה יצליח ביננו ועוד מליון שנה נתחתן - אימא שלי תהיה מאושרת שגם אימא שלו פרסיה. ואז הוא ענה לי:"מה עוד מליון שנה? אם זה יצליח ביננו - נתחתן עוד חודש!" ניסיתי לפתור את זה בבדיחה ואמרתי שאני לא יכולה להתחתן עוד חודש, כי השכירות שלי מסתיימת בספטמבר ואז הוא אמר:"מעולה, היומולדת שלי באוקטובר. חגיגה כפולה!" פחד אלוהים כבר אמרתי?
קבענו שניפגש ביום שלישי בצהריים ונלך למסעדה. הוא לא הפסיק להגיד 894504804045890 פעמים שהוא טיפוס שאוהב לפנק. אמרתי שסבבה.
בין השאר, אמרתי לו שאני באותו רגע בבית של ההורים ושביום ראשון אצא מבית הוריי בירושלים ב6:00 בבוקר, כדי לנסוע לת"א לעבודה.
אי לכך ובהתאם לזאת, ביום ראשון ב6:00 בבוקר על הדקה - הוא שלח לי הודעה ושאל אם הוא יכול להתקשר. סימסתי לו בחזרה שכן. הוא התקשר, אבל בקושי שמענו זה את זו כי אני הייתי באוטובוס והוא היה ברכב, אז הוא אמר שאני יכולה להתקשר יותר מאוחר. אמרתי שאני לא רוצה להפריע לו בעבודה, אבל הוא אמר שאני אף פעם לא מפריעה לו (להזכירכם הבנאדם לא ידע על קיומי עד יממה וחצי לפני כן!!!) מיד אחרי השיחה הוא גם שלח הודעה שהוא "תמיד שמח לשמוע ממני ושאני אף פעם לא מפריעה". כעבור שעה בערך שלח הודעה בה הציע לקחת אותי הביתה מהעבודה וזה היה מאד תמוה בעיניי כי אנחנו לא עובדים ולא גרים באותו איזור. סירבתי בנימוס. כל היום הוא המשיך להפציץ אותי בהודעות עד שביקשתי במפורש שנדבר בערב, וכתבתי שאני לא חושבת שצריך לדבר בכל רגע נתון של היום.
הוא אמר לי בערך ארבע פעמים שאני צריכה לבוא עם שלושה דברים ביום שלישי: 1. החיוך הכובש שלי שהוא התאהב בו. 2. מצב רוח טוב. 3. תיאבון גדול כי הוא רוצה להזמין אותי לכל התפריט ולפנק אותי כמו שלא התפנקתי בחיים. הוא גם הבהיר לי שלא מדובר בסקס, כי הוא לא שוכב עם אף אחת שהיא לא החברה שלו (עבר לי בראש שאולי הוא הומו, או שאולי הוא בחורה במחזור), אלא שהוא נוהג לפנק בלקחת לים ולכתוב מכתבים מרגשים, בלהזמין למסעדות יוקרה ולצימרים וכו' וכו'.
ביום שני כשהוא כבר המשיך לקרצץ ולשלוח הודעות כל היום, אז כתבתי לו שהוא יכול להרגע ולהוריד הילוך ושהוא לא צריך לעשות שמיניות באוויר ושאפילו עדיין לא נפגשנו וכבר הוא מתנהג כאילו אנחנו עומדים להתחתן וזה קצת מלחיץ אותי, הוא התנצל מעמקי נשמתו ואמר שהוא מצטער שהוא טיפוס כזה מפנק. יותר מאוחר גם שלח לי הודעה שהוא לא מסוגל להגיע לדייט בידיים ריקות ולכן קנה לי משהו קטן, אבל עכשיו, בגלל שהוא לא רוצה להלחיץ אותי - יתן לי את זה בסוף הדייט ולא בתחילתו כפי שתיכנן. התאפקתי לשאול אם מדובר בטבעת אירוסים.
אני ממש יכולה לדמיין מלצרים מזמרים ומרקדים, את סטו קופץ ממטוס בצניחה חופשית, מחופש לקיפודון ואת טבעת האירוסים בקינוח. אולי אבלע את הטבעת בטעות וכך, כפי שכתבתי בתחילת הפוסט, או שאתחתן או שאיקבר. פחד אלוהים כבר אמרתי?
ועכשיו ברצינות: הפרטים הטכניים שלו נשמעים מעולה. בניגוד ל-א אקסי, שהיה מבוגר ממני בכמעט 11 שנה, פרוד עם שלושה ילדים, בא מהעולם החרדי וגר קצת רחוק, אז פה מדובר במישהו בן 31, שגר קרוב אליי, עם רכב, לא גרוש, לא פרוד ולא אלמן, שעובד בעבודה קבועה וטובה. וגם בעל מקצוע.
התייעצתי עם חברתי טיטי, שידידה שלו כבר שנים והיא אמרה לי שהוא נחמד, חכם ומצחיק, ושהוא פשוט מאד מאד מאד רוצה זוגיות ולכן מגזים ומתנהג בצורה נואשת לפעמים.
אני לא מורידה פה בערך עצמי. אני אכן בחורה מגניבה. מה שמפריע לי זה שסטו לא יכול לדעת שאני בחורה מגניבה, ולכן כל המחמאות שהוא מרעיף עליי - נשמעות לי כאלו יגיד אותן לכל אחת. טיטי אמרה לי שזה לא נכון, שגם לו יש סוג של מסננת ושאם הרעיף עליי כל כך הרבה שבחים אז כנראה שבאמת מצאתי חן בעינייו ספציפית.
נורא מוזר לי להיות בצד השני. אני רגילה להיות בצד שרודף יותר מדי, שמתקשר יותר מדי, שמנסה יותר מדי לקדם את הקשר, שאקטיבי מדי. זו הפעם הראשונה שאני בצד המחוזר. אז אולי אני צריכה להבין את סטו, כי גם התנהגותי הייתה דומה בקשרים קודמים שהיו לי. אבל אני מתנהגת בצורה כזו אחרי כמה חודשים של זוגיות והוא מתנהג ככה עוד לפני שפגש אותי. יחי ההבדל הקטן.
שקלתי שאולי ההתנהגות שלו נורמלית ורק מפני שאף גבר לא השקיע בי מעולם אז אני רואה את התנהגותו כמוזרה. אבל התייעצתי עם חברות וידידים וכולם אמרו, בלי יוצא מהכלל, שמדובר פה במשהו חריג.
גם היום הוא שלח לי כמה הודעות. כתב:" בוקר טוב...באחד וחצי אני אצלך" ואני כתבתי:"נכון, אחכה לך למטה" והוא כתב מיד:"נונה מאמי אל תרדי. כשאגיע אתקשר. מקסימום אני אחכה לך, הכול בסדר" ואני כתבתי:"טוב" והוא כתב:"טנקיו" ואני שוב ציינתי לעצמי כמה הוא רוצה להנעים לי ולא להטריח אותי וגם שאלתי את עצמי על מה לעזאזל הוא מודה לי.
אחרי שעה בערך הוא שלח עוד הודעה וזו לשונה"אוווווףףףף אני ממש מתלבט אם להביא לך מה שתיכננתי. אני פשוט ממש לא רוצה שזה ילחיץ אותך..." ואחרי עוד חצי שעה:"זהווו יש החלטה חח היום דייט ראשון נטו ארוחה ומפנקת. ואם נרצה להמשיך את הקשר אז בדייט השני הביא מה שתוכנן. ככה הכי טוב. ושנהנה זה הכייי חשוב."
אה, שכחתי לציין שהוא כותב קצת כמו פרחה. כל פעם שרצה לכתוב כיף כתב "כיייייף" עם כמה פעמים האות י והוא נוהג לכתוב "חח" כמעט אחרי כל משפט שלו וגם פה יש כמה י אחרי המילה "הכי". גם כשדיברנו בטלפון השתמש הרבה במילה:"כאילו" ובמילה:"וזה". הבנאדם פרחה סמויה שמתחבאת בתוך בחור חננה.
בכל מקרה, מיד אחרי כתיבת הפוסט הזה, אני אקום מהמחשב ואתחיל להתארגן. ב13:30 הוא יבוא לאסוף אותי. החלטתי לתת לעניין הזדמנות. מה אכפת לי להנות מארוחה חינם ומשיחה טובה. אם לא יהיה לי כיף - אני תמיד יכולה לא להפגש איתו שוב. ואולי זה דווקא טוב לי שמדובר בבחור כזה מפנק ומשקיען. אימא שלי אמרה שאולי אלוהים שלח לי אותו, כדי לתת לי פיצוי יתר על כל הגברים הקודמים, שאף פעם לא השקיעו בי בשיט. נחיה ונראה.
בשעה טובה ומוצלחת עברתי את המבחנים הפסיכו-טכניים של נציבות המדינה בהצטיינות יתרה. אני עובדת מדינה כדת וכדין. כנראה שבבית המשפט תקועים איתי בחמש שנים הקרובות. עוד חמש שנים יפטרו אותי, או יתנו לי קביעות. כמובן שאי אפשר לנוח על זרי הדפנה עד אז, כי אני צריכה לעבור גם מרכז הערכה וגם מכרז פנימי וכמובן שתמיד יכולים להיות לא מרוצים ממני, או שאני פתאום אחליט שאני לא רוצה להמשיך שם, אבל דברים מתקדמים טוב ובדרך הנכונה. השופט יותר ויותר מרוצה ממני ליום ליום וכך גם האחראית על קלדניות.
בנתיים אני ממש אוהבת את העבודה שם ומאד משתדלת לא לתת לקלדניות האחרות, ששם עשרים שנה ושבוזות מהתחת וכל הזמן מנסות להוציא לי את הרוח מהמפרשים ולשכנע אותי להקטין אותי ראש בעבודה, אז אני מאד משתדלת לא לתת להן להשפיע עליי.
אני מתמקדת בקלדנית חמודה בת 22 שאף פעם לא יושבת איתן, אלא יושבת בלשכת השופט איתה. אנחנו מבלות ביחד כמעט את כל השעות הפנויות. והיא בניגוד אליהן - לוקחת את העבודה ברצינות ומסירות. היא גם אחלה בחורה שבעולם.
ביטוח לאומי נתנו לי לא מזמן 25,600 ש"ח שזה החזר רטרוקטיבי וגם אישרו לי קצבה חודשית של 2,500 שקל לחודש לצמיתות. מאוחר יותר הסתבר שהגיע לי 27,000 ומשהו - אבל שהם הורידו לי 1,700 שקל בערך, על חודשים בהם כביכול לא עבדתי ולכן לא שילמתי בהם ביטוח לאומי. אבל הם טעו. אני כן עבדתי בכל חודש וחודש. עכשיו שעלו על טעותם - הפקידו לי לחשבון עוד 1,700. איזו הפתעה נעימה זו הייתה כשקיבלתי את הכסף. מזה שמחתי. גם ביטוח פרטי החזיר לי כסף על עקירת שן בינה שעשיתי.
עם הסכום הגדול שקיבלתי מביטוח לאומי פרעתי הלוואה לבנק. נותר לי אחר רק חוב של 12,000 ש"ח לחברת האשראי, שהצטבר כי הצטרפתי לתוכנית נוראית בשם "חיוב חודשי קבוע" שבמסגרתה ירד לי כל חודש רק 1,000 שקל והשאר נדחה לחודש הבא עם ריבית. אבא שלי נתן לי בשבוע שעבר צ'ק של 10,000 ש"ח, כדי שאפרע את החוב. אני נתתי לו ארבעה צ'קים דחויים של 2,000 (זה יוצא 8,000 אבל ניחא ).
ועכשיו אני מסיימת עם החוב לחברת האשראי. ביקשתי שירד לי 6,000 שקל בחודש. 6,000 כבר ירד לפני כמה ימים ועוד 6,000 ירד בחודש הבא, אז בחודש הבא אני מסיימת גם את כל חובותיי לחברת האשראי. יש לי גם הרגשה שאבא שלי לא יפקיד את הצ'קים שנתתי לו.
גם קיבלתי, ברוך השם, הנחה של 80% בארנונה. עכשיו במקום שאצטרך לשלם 450 פעם בחודשיים - אצטרך לשלם רק 90. אף פחוס ימשיך לשלם 450.
אז אני חושבת שלאור זה שאקבל כל חודש 5,000 ש"ח ברוטו מבית המשפט פלוס בערך 2500 מביטוח לאומי - אני דיי מסודרת. איזה כיף זה כבר לא להיות בחובות. אני חושבת שמעכשיו לא רק שלא אהיה בחובות, אלא אפילו אתחיל לחסוך, והרבה.
סורי על כל המספרים. מקווה שהצלחתם לעקוב.
אני מאושרת עד הגג ממצבי החברתי. כמעט כל יום נפגשת עם חברה או עם ידיד ופעם בשבוע החבורה מהסדנא - מגיעה אליי הביתה. גם הם הפכו לחבריי.הצעות לבילויים ולפגישות מגיעות בשפע ואני לא מפסיקה להעריך את זה, כי אני עדיין זוכרת מה זה להיות בודדה. מי יתן וזה ימשיך כך.
שיהיה לכם יום בחירות שמח!
שלכם,
נונה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
