לא, לא חזרתי.
רק מראה סימני חיים. היה לי חשוב המחשבות על הבלוג מטרידות אותי מהיום שעזבתי.
אני לא מבטיחה לעדכן הרבה פשוט חשוב לי לתמוך בכן . כל כך חשוב לי.
המצב שלי עם האוכל גרוע. אני לא יכולה לשקר אני אוכלת כל יום. אומנם לא
בולמוסים אכילה נוראיים כמו פעם אלא בגדר הנורמה אבל אובר בשבילי אתן
מבינות?.. ההורים שחליטו לא להביא יותר ג'אנק לבית שזה טוב. רוב החרא שאני
אוכלת (ג'אנק בעיקרון..) זה מה שנאי מכינה עוגות ועוגיות בשל אהבה בלתי
מובנת לבישול מאפים טובים.. זה דיי רע אבל נאי נהנת מהשליטה ולפעמים
מהחוסר שליטה שיש לי על האוכל . זה מספק כשאת יודעת שאת לא הולכת לאכול
עוגה או עוגיה מסויימת כי היא נועדה למשפחה או חברים ובמקום להשים שתי
כוסות סוכר שמת "טיפה" יותר.
ואת האמת לפוסט הזה אין שום משמעות, הוא פשוט להראות לכן שבאמת אכפת לי ממכן ושאני מתגעגעת.
אני מקווה לחזור לבלוג כמה שיותר מהר עם תפריטים ועידכונים של מה הולך
ואיך . אני חולה כרגע אז נשארתי בבית (קלקול קיבה קל חח לא נעים)
אז עד כאן לבנתיים. מתגעגעת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
