היי שמאלנים, מה קורה? אנחנו חייבים לדבר שנייה. ממש חשוב לי להגיד את זה, כי אתם עושים את זה פאקינג עשרים שנה ולא נראה לי שזה הולך להשתנות בקרוב. אז בואו נדבר על עצרת רבין. כי די. תפסיקו עם זה. זה מביך. זו לא עצרת זיכרון, זו פשוט עצרת אוננות המונית של מה שנשאר מהשמאל הציוני. ומילא אתם מאוננים בפומבי, איפה שכולם יכולים לראות, אבל למה על גופה? זה קצת מגעיל, אתם לא חושבים? סבבה, בסדר, הבנתי שרבין היה המנהיג האחרון ממפלגת העבודה שאיכשהו התקרב ללהיות מנהיג בעל שיעור קומה (לפני שהטוקבקיסטים הימניים רצים לצטט את השמאלן שלא עף על מנהיגי השמאל, אני רק רוצה להזכיר לכם שבגין הפסיק להיות ראש ממשלה כבר בשנות השמונים), אבל העצרת הזו הגיעה למקום דפוק, ולהלן ההסברים.

ראשית, הנואמים. תראו, אני יודע שיש לכם נטייה מאוד גדולה לאהוב את שמעון פרס, למרות שהוא מדינאי בינוני ופוליטיקאי תחמן. מסתדרים עם מה שיש. אבל לכל הרוחות, זו אמורה להיות עצרת זיכרון ליצחק רבין, ואתם מביאים לדוכן הנואמים בכל שנה את פרס?! הוא יכול לספר על החברות האמיצה בינו לבין רבין עד מחר בבוקר, כל מי שקורא טיפה בנושא יכול לראות שרבין לא סבל את פרס, וספק רב אם פרס כל כך אהב את רבין כמו שהוא מספר. אז זה האיש שנואם בעצרת הזיכרון לרבין בכל שנה מחדש? ברצינות? כמו כן, השנה, לכבוד ציון עשרים שנות נקרופיליה, הביאו גם את ביל קלינטון, האיש שהביא לנו את "שלום, חבר". מדהים. הלוביסט של נובל אנרג'י, האיש שרצה לגבות מקק"ל חצי מיליון דולר להרצאה, האיש שכנשיא לא היה בדיוק איש זכויות האדם (פחות גרוע מבוש, אבל עדיין) - זה האיש שלכם? חבריי לשמאל, נדפקנו לגמרי? לכך ניתן להוסיף נואמים נוספים, שהופכים את העצרת לכנס בחירות בכל שנה מחדש, אבל למה שנלמד מזה ונפסיק להזמין אותם?

שנית, האיש. סבבה, רבין האמין בהסדר עם הפלסטינים ויגאל עמיר ירה בו על זה (או שהשב"כ ירה בו. או פרס. או המופתי. אני כבר מבולבל), אבל אני לא חושב שרבין עצמו היה מרוצה מהעובדה שהדעות הרווחות בשמאל מזוהות עם שמו. רבין היה הרבה יותר נצי מרוב השמאל הציוני של היום, כבר בהסכמי אוסלו הוא דאג לתקוע הרבה מקלות בגלגלי העצמאות הפלסטינים (בזה הוא דווקא הצליח לשתף פעולה עם פרס. מסתבר שאם רוצים לדפוק מישהו ביחד אז אפשר לשתף פעולה). החזון של רבין היה משהו הרבה יותר צנוע לעומת השאיפות של השמאל הציוני היום, דהיינו מדינה פלסטינית פלוס מינוס בקווי 67'. זה לא שיש משהו לא לגיטימי בדעות שלו, אבל אם כבר לוקחים דמות להתרפק עליה אז לא כדאי למצוא מישהו שאפשר קצת יותר ללכת בדרכו? נגיד ארתור רופין, שרצה ליצור הידברות בין יהודים לערבים? נכון שהוא לא היה ציוני מאוד גדול, אבל מצד שני היום ציונות זה פשוט לעשות את מה שנכון בעיניכם וזהו, אז למי אכפת? ובכל מקרה, אני יודע שיש נוסטלגיה לרבין, אבל הוא לא היה ראש ממשלה עד כדי כך מוצלח. עשה מאמצים, ייאמר לזכותו, אבל לא היה כזה מוצלח. בחייאת, אם כבר לאונן על גופה, לא כדאי שהיא תהיה שווה את זה?

שלישית, הפתטיות. שמאל יקר, אתם יודעים איך זה נראה מבחוץ? אני אדגים לכם: "אוי אוי אוי, הימין שולט בארץ והשמאל לא בשלטון ואנחנו לא מצליחים להגיע לשם כי רצחו לנו את רבין". אז תראו, גם הרבה אנשים בימין בוכים כאילו הם לא בשלטון כבר שש שנים ברצף וכבר קרוב לארבעים שנה עם כמה הפסקות פה ושם, אבל הם לא מכנסים עצרת בשביל זה פעם בשנה. חוץ מזה, הבעיה של השמאל היא לא שרצחו לו את רבין. לשמאל יש הרבה בעיות, ואחת מהן היא שהוא מתעקש להתרפק על רבין ועל הניינטיז המסכנים (היי, טוקבקיסטים ימניים, תרגיעו שם את הצהלות. בבית היהודי מתרפקים על מצדה ובליכוד על השואה, וזה מביך לא פחות) במקום להציע משהו חדש ובמקום להבין שכדי לזכות בלב העם צריך לדבר על הדבר שהכי חשוב לו: ביטחון. לא יודע אם שמתם לב, אבל אין ביטחון של ממש ברחובות. אז נכון שנתניהו הוא לא בדיוק ספק ביטחון מזהיר, אבל הוא לפחות מנסה לעשות רושם שכן. השמאל רק בורח מהנושא הזה כדי לא להבהיל אנשים שלא אוהבים את הביטוי "מדינה פלסטינית" (אתם חושבים שהאנשים האלו לא יודעים שאתם בעד פתרון שתי המדינות?). רוצים לחזור לשלטון? תפסיקו לבכות, תפסיקו לספר שאתם לא ביבי ותפסיקו להתגעגע למישהו ש"נרצח למען השלום" (בסדר, נגיד שזה באמת הלך לשם), תפסיקו לעשות לו עצרת שנייה במיוחד לתנועות הנוער (באופן כללי, אני מגיע לא פעם לאבן גבירול במוצ"ש, תפסיקו לחסום את הרחוב הזה בגלל אנשים שמתים כבר עשרים שנה), ותתחילו להציע אופק אמיתי. לא רק לדבר על שלום, אלא גם להגיד איך הוא יתרום לביטחון, לכלכלה, ליוקר המחייה, לכל דבר אחר. כי תסלחו לי, אבל מה שאתם עושים בכיכר זה פשוט לאונן. בציבור. על גופה. די עם זה כבר.

אז תנו לרבין לנוח, ואל תזמינו אותי לעצרת הזיכרון שלו. הניחו להולכים ותנו ללמוד בשקט.

שלום לכם ויום עצמאות שמח לכולכם (למי שתהה/תהתה: לא, אני לא מציין את הנכבה. כן, למרות שאני שמאלן).

אחרי שהרבה זמן נעדרתי, נראה לי שהגיע הזמן לחזור בפוסט מושקע במיוחד. ואיזו דרך טובה יותר לעשות את זה מאשר ספיישל עצמאות נוסח הפינה האהובה (עליי):

ולכבוד היום המשמח, כל ראשי הממשלות לשעבר של ישראל מברכים את אזרחי ישראל לכבוד יום העצמאות. תיהנו:

ראש ממשלת ישראל ה-1, דוד בן-גוריון.

אזרחי ישראל היקרים, שלום וחג שמח!

עד היום אני זוכר, כאילו זה היה רק אתמול, שאמרתי "אנחנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל!". זה היה מבחינתי שיא הקריירה, להביא את כל מפעל החיים של המפעל הציוני לנקודה בה הוא מגשים את כל ייעודו - מדינה יהודית בארץ ישראל. לכן, אין לי ספק שאתם יכולים להבין כמה נשגב מבחינתי היה הרגע בו אמרתי את המילים "אנחנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל".

הייתה לי הרגשה שכדאי להוסיף גם "דמוקרטית", למה יש לכם מנהיגים לא משהו...

שלכם באהבה,

דוד בן-גוריון.

נ.ב. ישראל כץ, הסטטוס קוו הוא מכתב בלי שום תוקף חוקי מחייב אמיתי והוא גם ככה שונה איזה מיליון פעם מאז שהקימו את המדינה. תפסיק לבלבל לאנשים את המוח.

ראש ממשלת ישראל ה-2, משה שרת.

אזרחי ישראל היקרים, יום עצמאות שמח!

הייתי רוצה לתת פה מכתב מלא רפרנסים לכל הדברים שעשיתי, אבל חוץ משלושה היסטוריונים אין באמת מישהו שיודע מה עשיתי, אז אני אסתפק בלהגיד שהמדינה בת 67, שזה גיל הפרישה, ואם אתם לא רוצים שהיא תנצל את הזכות הזאת אולי כדאי שיהיה איזה חבר כנסת אחד או שניים שממש ינסו להביא אותה ליום העצמאות ה-68.

בהצלחה עם זה,

משה שרת.

ראש ממשלת ישראל ה-3, לוי אשכול.

אזרחי ישראל, מיטב הברכות לכולכם.

אתם בטח מכירים אותי כראש הממשלה הלא כריזמטי שעשה כמה דברים בסדר אז כדאי לבחור גם בבוז'י, ובתור ראש הממשלה הזה ששם קצוץ על האמריקאים ונשארנו בחיים אז גם ביבי בסדר.

רק רציתי להזכיר שאני זה שהיה בשלטון במלחמת ששת הימים ותחתיי כבשו את כל השטחים האלו שגורמים לכם ללכת מכות ביניכם לבין עצמכם כבר 48 שנה. בהתחלה אמנם לא היה לי נעים מהעניין הזה, אבל אחרי 46 שנים בקבר זה כבר דיי מבדר, ועכשיו אני בהימורים עם שרת כמה זמן ייקח לעניין הזה לפרק אתכם לגמרי. אני לא רוצה לגרום לכם לעשות מצדה או משהו, אבל אני רק אומר שאם לא תגיעו ליום העצמאות ה-68 יש לי סיכוי להרוויח כמה לירות (ליטרלי לירות. כן, אני כזה עתיק).

שלכם,

לוי אשכול.

ראש ממשלת ישראל ה-4, גולדה מאיר.

אזרחי ישראל, יום עצמאות שמח!

אני שמחה מאוד לכתוב את המכתב הזה. בכל זאת, אני זאת שעזרה לכם להוריד את האף אחרי שאשכול הרים לכם אותו גבוה מדי. אל תסתכלו עליי במבט כזה בגלל החללים של מלחמת יום הכיפורים, הבחירות התקרבו ולא היה לי זמן לשים עליכם זין. בקיצור, תזכרו שלפעמים כשגורמים בצבא מציעים לגייס מילואים אז אולי כדאי לעשות את זה. מה שכן, אם הרמטכ"ל אומר שהוא יבטל את המילואים אם לא תתנו לו עוד מלא כסף לתקציב, יש מצב שהוא סוחט אתכם ואולי כדאי לכם להחליף אותו.

חג שמח,

גולדה מאיר.

נ.ב. כן, ידוע, אמרתי ש"אין דבר כזה פלסטינים". גם אמרתי שסאדאת לא יתקוף אותנו. אז אמרתי.

ראש ממשלת ישראל ה-5, יצחק רבין.

אזרחי ישראל היקרים, יום עצמאות שמח. יגאל עמיר, לך לא.

במקור חשבתי להתנצל על הנזקים שהסכמי אוסלו עשו, אבל אז שמעתי שסילבן שלום אמר ש"אף אחד לא הפריע לרבין לעשות שלום".

לא, תגיד, אתה רציני? אף אחד? בטוח? נכון, בקואליציה לא ממש הפריעו לי, אבל בוא נגיד שהקדנציה השנייה שלי הייתה הפעם האחרונה שהייתה במדינה הזו משהו שאפשר לקרוא לו "אופוזיציה לוחמת", ודווקא זו הייתה אחת הפעמים האלו שזה לא היה דבר חיובי. בקיצור זה קרה ומאז הדבר היחידי בכנסת הזאת שעושה קולות של אופוזיציה זה מרצ. בקיצור, סילבן, מותר לך להיות מביך אבל לא ברמה שזה יותר מביך מאשתך. ולא בקטע סקסיסטי, בקטע של אשתך הספציפית.

ולכם, אזרחי ישראל, אייעץ רק דבר אחד: חשבונות זרים מותרים היום, ואולי כדאי להיעזר בעובדה הזו. שמעתי שסין בפריחה.

שלכם,

יצחק רבין.

ראש ממשלת ישראל ה-6, מנחם בגין.

אזרחי ישראל, חג שמח לכולכם.

בסדר, איחלתי יום עצמאות שמח, שהמדינה תשרוד לנצח וכל זה.

אבל עכשיו אני רוצה לשאול אתכם: איזה כיף זה לחגוג עצמאות כשיש שלום עם מצרים, נכון?

תחשבו על זה,

מנחם בגין.

נ.ב. שמאלנים יקרים, אתם חייבים להפסיק עם הקטע הזה של "בגין לא היה מתקבל היום לליכוד" או "בגין היום היה נחשב לשמאלני". קודם כל זה לא נכון, דבר שני גם אם זה נכון זה לא אומר שאתם צודקים. תפסיקו להביך את עצמכם.

ראש ממשלת ישראל ה-7, יצחק שמיר.

אזרחי ישראל, חג עצמאות שמח!

כראש ממשלה החלטתי שלא להחליט, הפעם כתבתי כדי לא לכתוב כלום.

כמו כן, ביבי, תיזהר מממשלות אחדות, זה טוב ונעים לשנתיים ואז שמעון פרס בא ועושה לך תרגיל מסריח!

שלכם,

יצחק שמיר.

ראש ממשלת הישראל ה-8 ונשיא מדינת ישראל ה-9, שמעון פרס.

אזרחי ישראל, שלום.

קודם כל, נכון שדמיינתם את זה בקול של אלי פיניש ורק מזה צחקתם? אל תשקרו.

זה יום העצמאות הראשון בו אני כותב לכם מבלי שיש לי איזשהו תפקיד בפוליטיקה הישראלית או בשירות המדינה. כן, משכורת מבנק הפועלים זה מגניב, אבל זה לא אותו הדבר. אני כותב לכם כאזרח מהשורה, כעוד "לשעבר", וזה ממש מוזר לי. כמה אהבתי לשרת את המדינה הזו.

אבל מספיק לדבר על עצמי, הגיע הזמן לדבר עליכם: איזו מדינה פגז ארגנתי לכם הא? מפעל טקסטיל כמו שלי אף אחד לא בנה, את זה אני מבטיח לכם. וגם הקמתי את מרכז פרס לשלום. שלום הוא עוד לא עשה, אבל לפחות הוא נושא את השם שלי.

מקווה שאתם נהנים גם בלי שאני חלק רשמי מהמדינה, הלכתי לממלכת סקר להיות ראש ממשלה,

שמעון פרס.

נ.ב. בוז'י, לך לאחדות! אתה לא יכול לתאר לעצמך איזה כיף זה ממשלת אחדות! ואם נמאס לך אתה עושה תרגיל מסריח, מועף לאופוזיציה ואז היריב שלך במפלגה מדיח אותך מראשות המפלגה ומנצח בבחירות.

ראש ממשלת ישראל ה-10, אהוד ברק.

אזרחי ישראל, שלום לכולכם.

רציתי לספר לכם כמה הייתי גאה להנהיג את המדינה שלנו, אבל בינינו, עשיתי בוכטות באזרחות וכשחזרתי ב-2007 כשר ביטחון כל מה שעשיתם זה להתלונן שאני לא פורש מהממשלה של אולמרט למרות שאמרתי שאני אפרוש, שאני נכנס לממשלה של ביבי, שאני ישן בחדרי מלון בעלות של מיליוני שקלים ללילה על חשבון משלם המסים, שאני הורג את מפלגת העבודה ושבאופן כללי אני דיי חרא בנאדם. אז לכו 'זדיינו.

בלי אהבה כלל,

אהוד ברק.

ראש ממשלת ישראל ה-11, אריאל שרון.

אזרחי ישראל, שלום לכולכם וחג שמח!

רק שתדעו שאני מת עליכם, על כולכם, אחד-אחד. במלחמת יום הכיפורים שמתי תחבושת על הראש כדי להיראות גיבור למרות שזו הייתה בסך הכל מכה מג'ריקן סורר? במלחמה הזו עשיתי מלא שטויות שהביאו להרוגים? בתור ראש ממשלה עשיתי התנתקות אלימה, לא מוסדרת ושהיה ברור שבה הכל יתפקשש (מזל שיש את ביבי שיגיד כמה היא מסוכנת אבל יצביע בעדה כשאני אגיד לו) וניצלתי את זה כדי שהתקשורת תרד לי מהגב בכל מה שקשור לאי היווני? לא נורא! כל מה שהייתי צריך זה לחטוף שבץ רגע לפני שהעסק בעזה התפוצץ כדי שתוכלו לזכור אותי בתור האדם המדהים בעולם ושהימין יאשים גם בזה את השמאל.

מת עליכם, יום עצמאות הכי שמח שבעולם, באמת שמגיע לכם,

אריאל שרון.

ראש ממשלת ישראל ה-12, אהוד אולמרט.

אזרחי ישראל, לכו לעזאזל כולכם.

אני עשיתי בלבנון מלחמה שבזכותה לא יורים לצפון כבר תשע שנים למעט נפילות בודדות פה ושם, אבל מה אתם זוכרים לי? את זה שהיא הייתה כושלת, את זה שבכהונתי הייתה שביתת המורים הארוכה בתולדות המדינה ואת זה שאני מושחת בקטע כזה ששם את דרעי בפרופורציה.

שלכם בקור, ראש הממשלה האחרון בתולדות המדינה לנצח שלא יהיה מהליכוד,

אהוד אולמרט.

נ.ב. באמא שלכם? כלא? אתם בכוח רוצים את הבדיחה הזאת על נשיא, ראש ממשלה, שר אוצר, שר פנים ושר רווחה שהולכים לכלא, ועכשיו מה שחסר להם כדי להקים מדינה זה רמטכ"ל ושר ביטחון שכנראה גם בדרך? בבקשה אל תעשו לי את זה.

יום עצמאות שמח.

שלום לכולכם.

לא יודע אם ראיתם, אבל לתקשורת הגיעה ידיעה לפיה מישהו ניסח לליכוד מצע והציע אותו לנתניהו, אבל זה סירב בטענה שהתקשורת תשתמש בזה כדי לנגח אותו. אז נכון שטמקא זה לא המקור הכי אמין לידיעות שקשורות בנתניהו או בבנט, אבל העובדה היא שלליכוד אין מצע (בדקתי באתר שלהם, אין שם כלום). אז נכון, מצע זה לא הכל ואם לא מנסים ליישם אותו אז הוא לא שווה הרבה (ורוב המפלגות לא מנסות ליישם אותו), ונכון, יש מפלגות עם מצעים הזויים (היי בוז'י, לא ממש הבנתי איך אתה מתכוון להגיע לזה שתוך שנה לא יהיו קשישים עניים. אתה מתכוון לירות בהם או משהו?) - אבל מצע אומר שלמפלגה יש דרך, שהיא מבטיחה משהו לבוחרים, שיש לה עוד כמה תכניות חוץ מלהחליט על צבע חדש לכיסאות עור הצבי של השרים. בבחירות הקודמות בליכוד טענו שזה קטנוני לבקש ממפלגת שלטון מצע, כי המעשים שלהם מדברים בעד עצמם. אי לכך, החלטתי להרכיב, על סמך המעשים של ממשלות נתניהו הקודמות, את מצע הליכוד בראשות נתניהו:

• מפלגת הליכוד מתחייבת לצאת לפעולה צבאית בעזה שתעשה המון נזק אבל תשאיר את שלטון חמאס עומד על תלו ותבטיח שתושבי עוטף עזה ימשיכו לחטוף ושנצטרך לצאת לעוד אחד כזה.
• מפלגת הליכוד מתחייבת לשחרר אסירים בטחוניים למרות שהיא תטיף לילות כימים נגד זה.
• מפלגת הליכוד מתחייבת לתת את תפקיד שר החוץ לליברמן למרות שעדיין לא בטוח שהוא הבין את הקונספט של התפקיד הזה.
• מפלגת הליכוד מתחייבת לתת את תפקיד שר האוצר לאנשים שבבחירות הבאות ראש הממשלה יגיד שהיה ברור לכל בר דעת שלא היה צריך למנות אותם ולא יתייחס לזה שהוא זה שמינה אותם.
• מפלגת הליכוד מתחייבת לקרוא לכל המפלגות שבין הבית היהודי למרצ במטרה שיצטרפו לקואליציה, כי לעזאזל הדרך.
• מפלגת הליכוד מתחייבת להמשיך בתהליכים החשובים שיביאו לכך שיהיה בלתי אפשרי באופן מובהק להבדיל בין דני דנון לבין אופיר אקוניס.
• מפלגת הליכוד מתחייבת להתחמק ממתן תשובה לשאלה איך לעזאזל מירי רגב הייתה דוברת צה"ל.
• מפלגת הליכוד מתחייבת להעביר עוד מלא כסף למשרד הביטחון במקום לעשות בו פעם אחת רפורמה רצינית.
• מפלגת הליכוד מתחייבת להמשיך ולקרוא לציפי לבני "שמאל", טרם הוחלט אם זה בגלל זלזול עמוק באינטליגנציה של הציבור או בגלל שחבריה לא יודעים מה זה שמאל.
• מפלגת הליכוד מתחייבת לא לקדם תחבורה ציבורית בשבת מבלי שזה יפריע לשר התחבורה לנסוע על חשבון הציבור להתראיין ב"אולפן שישי".
• מפלגת הליכוד מתחייבת לבזבז את זמנו של ראש הממשלה על תשדירי תעמולה שמנוגדים לחוק ואז לתרץ את זה בכך ש"זה הודלף".
• מפלגת הליכוד מתחייבת להבטיח מלא רפורמות כלכליות שיורידו את יוקר המחייה ואז או לא לעשות אותן או לעשות אותן על הצד הגרוע ביותר.
• מפלגת הליכוד מתחייבת שאיראן תהיה קרובה לנשק גרעיני גם במהלך הקדנציה הקרובה, כי בכל זאת צריך להפחיד אתכם עם משהו.
• מפלגת הליכוד מתחייבת לא לפרסם מצע גם בבחירות הבאות, כי אתם מה זה לא מעניינים.

ותזכרו את זה בקלפי.