נראה שנתניהו נמצא בלחץ תחת הפגנות האוהלים: המשבר הכלכלי שהבטיחו לנו מבושש להגיע, ואף אחד לא ממש מתרגש מספטמבר. אבל לפוליטיקאים יש נטייה לא לעשות את מה שצריך, אלא רק להסית את תשומת לבנו למשהו אחר. הקיצר, הוא זקוק ליחצ"ן, באופן בהול. רגע, בעצם למה רק אחד? סוללה! בניצוחו של רני רהב! הנה מה שהיה קורה לו באמת היה עושה את זה.

רהב: תחשבו, אנשים, תחשבו! מה יגרום לאנשים לעזוב את האוהלים ולהתרכז במשהו אחר?

יחצ"ן א' (להלן אורי): מה עם מהומות בלונדון?

רהב: מה, אתה מפגר?! למי אכפת מלונדון?! אנשים צריכים משהו שקרוב אליהם על מנת לשכוח שהמצב שלהם פה מחורבן!

יחצ"ן ב' (להלן בנימין): מה עם ספטמבר? תמיד אפשר להעלות את זה שוב על המפה.

רהב: כבר טחנו את הנושא הזה מספיק, זה לא מעניין אף אחד.

יחצ"ן ג' (להלן גרשון): צריך משבר כלכלי! כזה שייתן לביבי תירוץ למה לא לעשות מה שרוצים ממנו.

רהב: אתם מנסים לייצר לי צרות, סתומים?! אני אח"כ אצטרך להתרוצץ בתקשורת ולהסביר למה זה בסדר שהטייקונים מפטרים עובדים זוטרים במקום להפחית ברווחים הגסטרונומיים שלהם! נראה לך שיש לי כוח לזה?!

אורי: לך חפש את החברים שלך.

רהב: אתה רוצה משכורת החודש?

אורי: כן.

רהב: אז שתוק ותתחיל ללקק.

אורי: כוס אמא שלך, בסדר.

רהב: טוב, עוד רעיונות?

בנימין: אולי עוד איזשהו חוק אנטי-דמוקרטי?

רהב: לא רע, לא רע. יש פה כיוון טוב. על מה חשבת?

בנימין: משהו כזה נגד חרמות.

רהב: אתה קורא את העיתון ואז בא ומציע לי לעשות את זה, יא אוטיסט?

גרשון: אני חושב שאין בררה. חייבים פה מלחמה כוללת, משהו מלחמת-השחרור-סטייל. משהו שיוציא צווי 8 לכולם וייתן לתקשורת משהו חדש להתעסק בו.

רהב: מעולה! תשיג לי את הטלפונים של אסד, אחמדניג'אד, נסראללה ואיך שלא קוראים ליצור הזה שמנהל את מצרים עכשיו!

זה עוד יבוא, אל פחד.