היום הצלחתי לפתע לכתוב.
ממש לפתוח מחברת חדשה, לאחוז ביד עט שחור ניטרלי ולכתוב.
כמובן שרוב הדף מלא במחיקות טיפקס מכוערות וגסות והכתב די עקום,
אבל זה כבר עניין של אסתטיקה ואני כרגע מדברת על הכתיבה עצמה...
שהיא אחד הדברים שלא יצא לי לעשות כבר מזמן.
בכל מקרה לא באופן ידני, ולא בצורה חלקה ומוצלחת כ"כ.
* * *
הדברים מעט מתנערים, והכל מסתדר במקומו.
עוד קצת זמן ויש סיכוי טוב שאני אצליח סוף סוף להתמודד עם העובדה,
שנכון לעכשיו אני תלמידה במסגרת הנקראת בית ספר,
ושיש לי עוד שנה ארוכה מייגעת וברוכת בגרויות לעבור.
סיפורי האהבה הקטנים שלי גם לאט לאט מקבלים צורה של סוף.
משהו התפספס, ועכשיו כבר מאוחר מידי לתקן או אפילו לבדוק מה לא עבד.
אופטימיות. ככה קוראים לזה, לא?
*עצם העובדה שיש לי בית ספר מחר מחייבת אותי להתעורר ב7, כך שכדאי שאגש למלאכת השינה*.
NIGHT
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זילבר.