שנה שלמה עברנו יחד. ואם מחברים את כל הזמן שהיינו יחד זה אפילו כבר יותר משנה.

אני אהבתי ואוהבת אותך כמו שלא אהבתי בחיים.באמת אני אומרת לך. וגם אתה אותי אני בטוחה.

אבל אני באמת באמת לא מבינה. הפרידה הזו הזויה לכל הדעות. למקרה שחשבת שזה רק אני, אז לא.כולם.

אני לא יודעת מה קרה אבל אני בטוחה שקרה משהו.אף אחד מאיתנו לא עשה משהו ששווה להיפרד בגללו. זה אפילו נראה כאילו אתה מענה את עצמך בכוונה.

אתה הרי אוהב אותי.אתה אמרת. אז מה הקטע ההזוי הזה?

המועקה הזו יושבת לי בבטן ולא נותנת לי מנוח.אפילו לא הסכמת לראות אותי.

מה עשיתי לך שמגיע לי לעבור דבר כזה?אני באמת לא מבינה.

קשה לי אבל אני ממשיכה הלאה.כל האהבה הענקית שלך אלי פתאם התהפכה ומשהו גרם לך לעזוב. אין לי מושג מה.אבל מה שבטוח, שום דבר לא מצדיק את הפרידה או את הדרך שבה היא נעשתה.

פגעת בי.פגעת בי כמו שלא פגעו בי בחיים שלי.איך אני אוכל לסמוך על גברים עכשיו הא? אם אתה ככ ככ ככ אוהב אותי אבל ביום אחד אחרי טיול שעשינו ועוד טיול שהיה עתיד לבוא פשוט קמת והלכת. איך אני יכולה לסמוך על גברים אחרים?

אני לא מבינה מה קרה אבל אני בטוחה שקרה משהו. אבל משהו אחד, משהו אחד אני כן מבינה. אתה הגבר הכי מטומטם שהכרתי מיימי. כי הרי מי מסוגל לעשות דבר כזה ולאמלל אותו ואת בת זוגתו עד כלות?

אם זה ימצא חן בעיניך או לא, עם כל הקושי אני ממשיכה הלאה.קשה לי מאוד והמועקה הזו שאולי תתקשר וסוף סוף אוכל גם אני להגיד מה שיש לי על הלב לא עוזבת אותי. אני מתה לשמוע שיחה ממך או לראות הודעה ממך או סימן חיים כלשהו ממך כי ביום אחד אתה פשוט נעלמת.

מה זה?

אבל יודע מה, אני אצא, אני אבלה, אני אפגש עם חברות, אני ארחיב אופקים, אני אכיר בנים, אני אפלרטט, אני ארקוד עד אור הבוקר, אני אשתה עד גועל, אני אחייה. כן, אני אחייה גם בלעדיך. זה קשה וזה יהיה קשה עוד כמה זמן..אבל זה יעבור.

בכל זאת, הכל לטובה. אולי מגיע לי מישהו יותר טוב ממך

שלחי אותו

שלחי אותו, תני לו ללכת לחופשי
אף כי יודעת את שלא יחזור אלייך
שלחי אותו, תני לו ללכת למקומו,
לשיבולים הכפופות ברוח

תני לו לחלוץ את נעליו, לרוץ להשתובב עם הרוח
תני לו לשרוק ולזמר, לדלג על אבני דרך
תני לו לחיות כפי שחי
אל תתעצבי עוד כי הוא הלך,
כציפור לדרור, שובי לימי החול
כי את יודעת, אהובך לא יחזור אלייך