הפוסט משנה שעברה:
"שנת 2014
היית נוראית.
אני מוכה וחבולה וכל כך שמחה שאת נגמרת.
היום האחרון לשנה לא יכל לסמל טוב יותר את השנה שעברה עלי.
שנה של ריקנות. ברצינות, אני לא יכולה להצביע על דבר אחד שעשיתי השנה שבאמת תרם לחיים שלי.
השנה הזאת סיכמה לי שלוש שנים וחצי מאז השחרור של כלום.
לא לימודים, לא עבודה שתסייע לי בהמשך החיים (אלא אם החיים ידרשו ממני להרים מגש), ארבע שנים של קיבעון מטומטם על איזה אידיוט. בדידות, חסך באהבה. כשכל החברים שלי כבר בשיא הלימודים האקדמאים שלהם (אם לא אחרי) ובשיאן של מערכות יחסים של שנים, אני עדיין לא החלטתי להירשם ללימודים. אני מלצרית במשרה מלאה שבחיים לא הייתה במערכת יחסים.
היום הייתה לי אחת המשמרות הגרועות בחיי המלצרות, אף לא סיבה אחת לקום מהכסא אחרי המשמרת, מלא בדידות.
לקינוח- האידיוט הנ"ל גרם לי לבכות כמו שלא בכיתי שנים, ולא הביע אפילו טיפה חרטה על זה.
רק קינוח אחד? אנחנו אוהבים קינוחים! עוד אחד!
אמא שלי נפגעה ממני כשהתחננתי שתניח לי כי אני מתה לישון ועבר עלי יום מסריח. סליחה שלפעמים אני רוצה להיעלם.. תודה על ההתחשבות וזה שאת לא מרוכזת אך ורק בעצמך. אחלה.
יאללה, נגמרת השנה המזעזעת הזאת. מקווה שזאת האחרונה מסוגה.
שנה טובה."
שנת 2015,
היית טובה אלי.
מיד אחרי הירידה הגדולה התחילה עליה.
ארבע וחצי שנים מהשחרור, וסוף סוף התחלתי תואר במקצוע נחשק ויוקרתי ועזבתי סוף סוף את המלצרות.
אני סטודנטית במשרה מלאה עכשיו. קשה לי בטירוף, ואני נשברת המון, אבל יש לי תכלית.
סוף סוף הוצאתי רישיון!
הייתה שנה קלילה וכיפית, חברות, חברים, יציאות, המון בתי קפה.
קניתי לפטופ:)
שני זוגות מהחברים הכי טובים שלי מתחתנים.
והאידיוט הנ"ל.. הוא האידיוט שלי, והוא ממש לא אידיוט. הוא החיים שלי. אחרי ארבע שנים שהייתי תקועה ולא הצלחתי להשתחרר ממנו, ברגע שהתחלתי להשתחרר באמת הוא הבין מה הוא מפסיד. ועכשיו אני מבינה למה לא הצלחתי להשתחרר ממנו. ידעתי שזה יהיה טוב.
הפסקתי לעשן!!! (בזכותו)
שהשנים ימשיכו להשתפר, והאהבה תמשיך לגדול.
שנה טובה,
Sunrise.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
