בשבוע הקודם יצא לי לריב עם שני סודנים באוטובוס.
באותו יום (א', יש לציין) קמתי ב-5 בבוקר כדי להספיק לעלות על
האוטובוס הראשון שמגיע לתוך בסיס תל-נוף (שמוגדר כהסעת חיילים). שני הסודנים
התיישבו מאחורי ודיברו בקולי קולות בשפה שלהם (סודנית?). ניסיתי לישון ללא הצלחה,
אז עשיתי להם קצת "ששש" רגוע כזה, שיבינו שאני מנסה לישון, אבל הם
המשיכו. פעמיים ניסיתי להעיר להם בסבבה כזה, אבל בפעם השלישית כבר יצאתי עליהם
"נו, חלאס, תנו לישון!". הם ענו לי "למה מה קרה?", או משהו
בסגנון, פתאום הם כן יודעים לדבר עברית. "פה זה אוטובוס, אנשים קמים כדי
לעבוד", הם ענו לי, "במיטה שלך בבית תישן".
"אני קם כדי לתרום למדינה", עניתי להם בכעס, "אתם קמים
כדי להתעלק על המדינה, אז המינימום שאתה יכולים לעשות זה להנמיך את הקול בהסעת
החיילים כדי לתת לחיילים לישון!"
הם לא שתקו...
_________________________________________________________________________
רגעי הארה:
הרגע בו הבנתי שאני יותר מדי דוס:
כשנכנסנו עם האוטו ל"חניון ממוכן", והייתי בטוח שזה השם של
החניון, והוא נקרא כך על שם ממוכן, אחד משבעת השרים יודעי העיתים של המלך אחשוורוש
ממגילת אסתר.
הרגע בו הבנתי שיש משהו יותר הומואי מלהסתכל על הירח ביחד עם עוד גבר:
הרגע בו עשיתי את זה עם קרני, כששנינו מתלהבים מכמה שהירח יפה, ואז
קרני אמר "חבל שלא הבאתי את המשקפת שלי", והוא היה רציני. כאילו, באמת
יש לו משקפת שאיתה הוא מסתכל לפעמים מהמרפסת.
_________________________________________________________________________
שמתי לב שתחום הרפואה והבריאות בארץ ממש התמלא בערבים בשנים האחרונות.
יצא לי להיתקל ברופא בשם אחמד (וזה חוץ מאחמד טיבי) ובמנהל מחלקה בשם
מוחמד. ואם זה לא מספיק, גם לפרזנטור הראשי של "כללית" קוראים חמודי.
_________________________________________________________________________
לאחרונה נתקלתי
בכמה אנשים שעברו לרשת הסלולרית של "הוט מובייל" (תגידו, מובייל זה לא הקקי
הזה עם הפרפרים שתלוי מעל הראש של התינוק כשהוא בלול?), ואולי זה רק אני, אבל זה
נראה כאילו כל אחד שעובר אליהם גם צריך לחתום על מין הסכם שיווקי כזה שבו הוא מהלל
את הרשת קבל עם ועדה:
תגידו שזה לא
נראה כאילו ג' יפית עשתה לו פיגוע פייסבוק.
_________________________________________________________________________
מילים שלא אמרתי לפחות 9 שנים:
מובייל, אצטרובל
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
עוד נושא חם שנתקלתי בו לאחרונה בסטטוסים זה הדיון על מי לוקח,
ספיידרמן או באטמן.
ובכן, העניין פשוט וקל:
ספיידרמן, כסדרת קומיקס מצוירת, לקחה הכל. כי כשזה מצויר- זה מצוין.
אם זו לא הפקה הוליוודית- לא שווה לעשות את זה לא אנימציה. וטל מוסרי מצוין
בחפירות, ככה שבתור המדובב של ספיידרמן הוא עשה עבודה טובה מאוד.
מבחינת הרעיון והסרטים- באטמן לוקח. כי בסרטים, ההפקה חשובה והשחקנים
חשובים אפילו יותר. וכשנותנים לך שלל גיבורים (טובים ורעים) שהמשותף לכולם זו
סכיזופרניה קשה ומחלת גדלות- אתה נהנה הרבה יותר מלראות מתבגר חנון שמאוהב
בג'ינג'ית חנונית ונלחם נגד מדענים חנונים. אמנם את סרט הספיידרמן האחרון אהבתי
(בניגוד לטרילוגיה הקודמת שהיתה מאוד ילדותית), אבל כל סרטי הבאטמן לדורותיו, במיוחד
"האביר האפל", פשוט לוקחים.
מה שכן, יסלחו לי הבנות שאוהבות את ברוס וויין העשיר והחתיך, אבל אם
ספיידרמן ובאטמן ילכו מכות- ספיידרמן ייקח אותו בהליכה. מה לעשות שספיידרמן הוא
גיבור על עם כוחות על וכישורים הרבה יותר טובים מכל צעצוע ומכונית שבאטמן ישליך
עליו.
ובגדול, סופרמן קורע את שניהם, אבל הוא גם הכי משעמם.
בכל מקרה, אחרי תקרית הג'וקר המצערת בארה"ב, אני קצת מפחד שלא
יתנו לי להיכנס לראות את "האביר האפל" החדש, רק בגלל שאני ג'ינג'י, לא
משנה כמה אני אעמוד להם על הדלפק כאחוז טירוף ואצרח "אני לא הג'וקר! תתנו לי
להיכנס לאולם!!!!".
_________________________________________________________________________
ואם בגזענות כלפי ג'ינג'ים עסקינן, בשבוע האחרון, שני אנשים שונים
תייגו אותי בשתי תמונות שונות בטענה שמדובר באיזה אח אובד שלי:
*********
ולסיום, המלצה חמה שלי אליכם:
בימים אלו, אל תשימו את המזגן על 24 מעלות ואל תשימו את הטלוויזיה על
ערוץ 24.
במזגן, 24 זה גבוה מדי. בטלוויזיה, 24 זה נמוך מדי.
שבת שלום, מיני תרגימא! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
