גיליתי שהמטבע של ה-5 זלוטי שיש לי בארנק ואני נוהג להוציא אותו בכל
פעם שאני משלם איפשהו ולשאול בצחוק "אתם מקבלים זלוטי?"- הוא לא זלוטי.
הוא בכלל רובל.
ניסיתי כמה פעמים להוציא אותו ולשאול "אתם מקבלים רובל?",
אבל זה לא אותו דבר. זלוטי הרבה יותר לא מצחיק, ולכן אני נשאר עם הזלוטי.
אז הלכתי עם קרני לראות את "ספיידרמן המופלא", שזה שם ממש
הומואי, אבל שום דבר לא יכול להיות יותר הומואי מהסרט האחרון שיצא לספיידרמן.
הקופאית לא צחקה מהבדיחה על הזלוטי, אבל היא ממש הופתעה לראות שיש לי
בארנק חצי מטבע של חצי שקל.
הקופאית: "איך עשית שיהיה לך חצי מטבע של חצי שקל?"
אני: "אני מוכשר"
הקופאית: "למה עשית את זה בכלל?"
אני: "כי אני יכול."
ב-21:40 היתה הקרנה רגילה וב-22:00 היתה הקרנת תלת ממד.
רק ב-21:59 יצאנו מהקופה, אז נאלצנו ללכת להקרנת תלת הממד, למרות שאני
שונא את המשקפיים האלה שעושות לי מיגרנה, ולמרות שטענתי בפניי קרני שהפרסומות
והבקרובים הם "לפחות 10 דקות" והוא אמר שזה לא לפחות 10 דקות, ושהוא לא
מוכן לאחר לסרט ביותר מ-7 דקות.
ב-22:26 נגמרו הפרסומות והבקרובים והתחיל הסרט.
"אתה רואה?", אמרתי לקרני, "יכולנו לראות בכיף את
ההקרנה הקודמת בלי לפספס כלום".
"לא נורא", אמר קרני, "אולי הסרט הזה יהיה טוב
יותר".
את עשר הדקות הראשונות של הסרט לא הצלחנו לראות. היו כמה ערסים ופרחות
שצעקו אחד על השני והפריעו לכל האולם לצפות בסרט.
"בינתיים הסרט הזה פחות טוב", אמרתי לקרני.
ואז הסרט התפתח-
הערסים והפרחות התחילו ללכת מכות והיתה קטטה המונית באולם. מאוד רציתי
להתערב, אבל 22 יום בכלא 6 הספיקו לי לפחות לשנתיים הקרובות.
הסדרנים עצרו את הסרט, הוציאו את המתקוטטים החוצה והתחילו להקרין לנו
אתה סרט מחדש.
הכל לטובה!
_________________________________________________________________________
בחיים לא הייתי רוצה להיות אחד מהמאבטחים מכניסת האוטובוסים של התחנה
המרכזית בתל אביב.
מעבר לזה שאתה עומד רוב הזמן וער בשעות המוקדמות ביותר של היום, אתה
גם נשאר כל הזמן באותו רדיוס של כמה מטרים.
האוטובוס עוצר ופותח לך את הדלת לסריקה. אתה עולה מקדימה, הולך לכיוון
הדלת האחורית בזמן שהאוטובוס נוסע כמה מטרים קדימה, ואז הנהג פותח לך את הדלת
האחורית ואתה יורד. למרות שהלכת כמה מטרים, ירדת באותה נקודה בדיוק.
אם היה נגזר עליי להיות אחד מהמאבטחים האלה, הייתי יום אחד מחליט
לדפוק את המערכת.
הייתי עולה על האוטובוס, מתקדם לכיוון הדלת האחורית, מתישב במושב
האחורי ואומר לנהג "יאללה, נהגוס, תן גז!".
הנהג היה נוסע ועוצר בכניסה לקומה 6. שם יושבים המאבטחים המבוגרים
יותר. למרות שכל התפקיד להם (בדיקת תיקים) מתנהל בישיבה, הם הרבה יותר ממורמרים
מהצעירים שנמצאים בכניסת האוטובוסים. אולי כי הם יודעים שיותר מזה הם כבר לא ישיגו
בחיים.
"מה שלומך, בוריס?" הייתי שואל את המאבטח המבוגר הממורמר
שהיה עונה לי "נו, מה כבר יכול להיות?" ונותן לי להיכנס בלי לבדוק לי את
התיק.
הייתי נכנס לתחנה המרכזית, עוצר באחת המסעדות, קונה בורקסים, עוצר
באחת החנויות, קונה אקדחי מים והולך לכיוון אחד הרציפים.
"ממתי אתה עולה כאן לאוטובוס?", ישאל אותי הנהג של האוטובוס
האקראי שבחרתי לעלות עליו, ואני אענה לו "מהיום הדברים מתחילים להשתנות,
תעצור לי בכניסה".
כשארד מהאוטובוס בכניסה יקפצו עליי שני המאבטחים שעמדו איתי בהתחלה.
"לאן נעלמת? יא משוגע!", הם ישאלו אותי בדאגה, "ולמה אתה לא עונה
במוטורולה?"
"תרגעו", אני אגיד להם, "בסך הכל הבאתי לנו כמה דברים
שקצת יעודדו אותנו".
החבר'ה יאכלו בסבבה את הבורקסים ואני אעלה על האוטובוס הבא, עם האקדח
מים, אלך לכיוון הדלת האחורית, ורגע לפני שאצא משם ואדווח במוטורולה שהאוטובוס עבר
סריקה, אכוון את אקדח המים אל הסודני שיושב הכי קרוב לדלת ואגיד לו בטון מאיים:
"לא משנה כמה קשה לך למצוא עבודה פה בארץ, יש שני דברים שאני לא מרשה לך
להיות- גנב ומאבטח בכניסת האוטובוסים של התחנה המרכזית". אני אתן לו שני
שפריצים על הפנים וארד מהדלת האחורית אל אותו המקום בדיוק. הפעם קצת יותר מבסוט.
_________________________________________________________________________
לפני כחצי שנה, מפקד הטייסת שלי שפט נהג מהבסיס ל-30 יום בכלא 6 על כך
שהוא גנב סמים מהמרפאה.
לפני כחודש וחצי, אותו מפקד טייסת שפט אותי גם כן ל-30 יום בכלא 6 על
עבירה שביצעתי בחדר התרופות של המרפאה.
השבוע נסענו, אני ואותו נהג, להביא למרפאה תרופות מתל השומר.
מי אמר "צבא קטן וחכם" ולא קיבל?
_________________________________________________________________________
******************
אני: "למה אתה עושה שתי תורנויות ערב השבוע?"
גיא: "ליאור עשה במקומי שבת...הוא החליף אותי תמורת שני
ערבים"
אני: "אתה יודע שאת גלעד שליט החליפו תמורת יותר מאלף
ערבים?"
רותי: "מה היה מהנה שם בדיוק?"
אני: "סתם, אין לך שם דאגות על הראש"
רותי (בציניות): "כן, אין לך דאגות, אתה בסך הכל יושב בכלא"
אני: "נו, אז מה אם זה כלא? אתה נשואה, זה בדיוק אותו דבר!"
**************
שבת שלום, נבלות סרוחות! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
