לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

השלום עליכם, טרנזיסטורים. מה שלומכם ומה חדש בחזקתכם?

להערכתי, שברתי החודש שיא של תקופה שבה לא עדכנתי את הבלוג, לפחות מאז ימי הטירונות והקורס. אז הרי לכם תקציר קצר של אירועי השבועיים האחרונים:

"בדרך לחתונה עוברים במצפה רמון".

לראשונה בחיי, הודות לשמחת ה"עלייה לתורה" של עמית, רגע לפני נישואיו לדניאל, ביקרתי במצפה רמון והתארחתי בישיבה שבה לומדים יוסי ועמית.

רישומיי ממצפה רמון:

-יש כזה דבר שנקרא "הפריפריה של מצפה רמון", כאילו שמרכז העיר הנידחת הזאת זה "סביוני רמון". מעניין אם הם מתנשאים על תושבי הפריפריה.

-אם אתה רץ מספיק מהר ולא מתעכב על השתנה ברציפי האוטובוס, תוכל להגיע בתוך פחות מ-3 שעות ממצפה רמון לתל אביב. ואם בטעות פגשתם בתחנה המרכזית בבאר שבע חבר שלכם שלא פגשתם הרבה זמן, השתדלו לא לכפכף אותו ולברוח, אחרת הוא עלול לקלל אתכם "הלואי שתפספס את האוטובוס" וזה עלול להתממש (או כמו במקרה שלנו: הנהג יסגור לכם את הדלת על הפנים).

-רק אטיאס מסוגל לבקר בחור כמו מצפה רמון ובכל זאת למצוא את מי לבקר שם בזמנים המתים (ולא סתם מישהו...לבקר את עפרה שטראוס...כן כן, זאת שמפסידה עכשיו הרבה כסף בגלל מחאת הפסק זמן).

-הפספוס של הביקור: לא השתנתי במכתש רמון.

*************

והשבוע עמית ודניאל נכנסו בברית הנישואים.

כולם היו שם. ההורים שלי, יוסי, חברי החבורה, הביינישים ממצפה, גבעתיימים וגבעתיימיות ישנים ורלוש, הפיל הכי תימני בישראבלוג.

שיהיה במזל"ט!

_________________________________________________________________________________ 

קצת אקוטאליה:

-"נתן אשל יתפטר ויודה ב"צילום לא מקובל" של ר'."

ר' מגיבה: "אני שמחה שהוא מודה, אבל אני מחכה שגם כתבי העיתונות יכו על חטא בגין כל הטשטושים והצלליות שהם שמו על תמונתי בעיתונים...מה זה הצילומים הלא מקובלים האלה?!"

-"בשל ויכוח בין שני חשמלאים יהודים לפועל בניין ערבי, הזמין הפועל את אחיו וחברו ואלו החלו לשסות את כלבם ביהודי".

הפועל הערבי בתגובה: "זו עונת החיזור של הכלבים, והכלב שלי בסך הכל ניסה להתחיל עם הכלב הציוני!"

-"הג'ודוקא הישראלי שנחשד כי גנב משחת שיניים מסופרמרקט מקומי בדיסלדורף גרמניה, מגיב לראשונה: פספסתי תחרות חשובה, שמתי את המשחה בכיס כי לא היה לי מקום בידיים"

ארקי זאבי מגיב: "אל תאמינו לשקרים שלו, אני לא אשכח איך במחנה האימונים שלנו בפרדס כץ הוא היה נוהג למרוח עליי משחת שיניים באמצע הלילה".

מאמנו האישי בתגובה: "לפחות שלא יגידו שספורטאים ישראלים חוזרים מתחרויות בידיים ריקות."

-"היערכות בשב"ס נוכח מצבו של שובת הערב, חאדר עדנאן, השובת רעב כבר יותר מחודשיים."

עדנאן מגיב: "זה לא יכול להיות שבשבי החמאס מחלקים חומוס אסלי של אבו שוקרי ואילו הציונים מחלקים לנו חומוס של אשכנזים שאפילו רפי גינת לא היה טועם בשביל תחקיר!"

דובר השב"ס בתגובה: "הבחור הזה לא יודע להעריך... הבאנו לו חומוס של שטראוס, זה הכי יקר שיש היום בשוק. מה עוד הוא רוצה? פסק זמן לקינוח?!"

-"שבדי שרד חודשיים ברכב לכוד: שתה שלג שנמס".

ילדי ירושלים מופתעים: חשבנו ששלג נמס תוך שעה וחצי?!

 מנכ"ל "יד ושם" מגיב: "שבדי מפונק...נראה איך הוא היה שורד את השואה...באיזה עוד מקום בעולם שתיית ברד על בסיס יומי נחשבת להישרדות?"

_________________________________________________________________________________ 

היה גם קטע מלוכלך באוטובוס, שצעיר חילוני העיר לחסיד כבן 55 שרצה לשבת לידו באוטובוס ואמר לו: "סירחון כמוך לא ישב לידי באוטובוס".

פרסמתי את הקטע הזה בפייסבוק וכתבתי שם על כך שהחסיד הוא דוד שלי, יתום מאבא ובן לאמא ניצולת שואה שעל אפה ועל חמתה הוא התגייס לשירות קרבי כלוחם בצנחנים, ועובד כל חייו כדי לפרנס ולחתן עד עכשיו 5 ילדים ברוך ה', ויש עוד אחת בדרך לחתונה ועוד שניים בבית.

התגובות המפרגנות לא איחרו לבוא:

_________________________________________________________________________________ 

אין ספק שהיה לנו סוף שבוע מטורף מבחינת רוחות וגשמים. ואפילו קצת מסוכן לבחור בתת משקל כמו שלי. אני תמיד טענתי שמדי פעם יש לנו בארץ רוחות מספיק חזקות בשביל שיחשבו להוריקן, אבל בארץ לא מכנים אותם ככה, כי יודעים שיצטרכו למצוא להוריקן שם, ואיזה שם לעזאזל יוכלו הישראלים למצוא להוריקן שלהם? "הוריקן אברהם"?! לא יודע מה אתכם, אני נשאר עם קטרינה.

_________________________________________________________________________________ 

פינת הביש גדא:

למרות שבדרך כלל אני גבר שבגברים שמכלום אינו חושש, הדבר שאולי הכי מפחיד אותי בעולם, זה דברים מתקפלים. כל מיני שולחנות, כיסאות, מיטות מתקפלות וכיו'ביהם.

רק אתמול בלילה מנש ביקש ממני לעזור לו להזיז את המיטה המתקפלת שלו לקיר השני של החדר, אבל אני סרבתי בטענה שאני מפחד שאיכשהו זה יתקפל עליי.

אך רצה הגורל ובבוקר ראיתי את נעם והדר מעבירות את המיטה המתקפלת שלהן, ואני, כאמור, גבר שבגברים, לא יכול לעמוד מנגד ולתת לבנות לסחוב משהו כבד, על אף משקל הנוצה שלי והפוביה שלי מחפצים מתקפלים. אז שינסתי מותניים והרמתי את המיטה.

כשהנחתי את המיטה על הרצפה היא כמובן התקפלה וקרסה לי ישירות על הרגל, בדיוק במקום בו שברתי את הרגל לפני 9 שנים מינוס שבועיים (כן כן, אני זוכר תאריך מדויק של אירועים כאלה).

אם זה לא מספיק ביש גדא, אז היום טיגנתי המבורגרים לי ולאחיי.

יוסי, כפוי הטובה, כפכף אותי בעוד אני צמוד למחבת, והכיפה שלי עפה ישירות אל תוך השמן הרותח. בואו נגיד שזה היה המעבר הכי מהיר בעולם מכיפה סרוגה לכיפה שחורה.

ההמבורגרים יצאו בהתאם:

שלומי: "ההמבורגר נא"

אני: "ההמבורגר נע בין 'לא טעים' ל'מגעיל פלוס'!"

*************

אני: "אתם יודעים מה קקי?"

אטיאס: "אני אגיד לך מה קקי! לצאת מהבסיס, לעמוד בתחנה ואז שיונה תעשה לך קקי על המדי א'! זה קקי!"

אני: "ניצחת..."

_________________________________________________________________________________ 

פינת הצעירות:

אדווה מצחצחת לי את הנעליים. ככה יעשה לצעירה אשר תתחצף אליי!

~רחלי מציעה לי לאכול סנדוויץ' עם חביתה שאמא שלה הכינה בבית~

אני: "לא, תודה"

רחלי: "אל תדאג, זה כשר, אמא שלי מרוקאית"

אני: "זה בהחלט מעודד אותי"

רחלי: "נו, מה אתה דואג? כולם אצלנו שומרים שבת! אמא שלי שומרת שבת...המזלגות שומרים שבת...אפילו הפרה שהטילה את הביצה שומרת שבת!"

*****************

 מזל טוב ליעל המהממת שחגגה השבוע יומולדת 22!

שיהיה אחלה של שבוע, קוזקים!