בחייאת ראבק

הרמתי את עצמי

מתוך השפל

וגם את זה אף אחד לא ראה.

אני זקוקה למבט הזה

לפעמים מבט נוקב

לפעמים מבט כואב

רק שאקום כבר,

הוא אומר.

אין לאן,הכול אותו הדבר.

אני זקוקה לך עכשיו

תעיר אותי מהאדישות

היא כבר ערומה

מחכה ליחס,לצביטה כואבת

להתקלף

רק תכה בי

ואחייך לך.

כך אמר פעם הלב

ועכשיו אלו העיניים שצמאות

אני סקרנית לגלות מה מסתתר שם

מאחורי המבט,מאחורי העיניים

אני רוצה להביט באסור

ולומר לו

חסרת לי.