נאחזת בנוצה.

   שנים עברו מאז שנגעתי במחשב... שלא נדבר על השנים שעברו מאז שעידכנתי כאן משהו...:)

מעדכון האחרון הספקתי כבר להתגייס, לעבור מבסיס קרבי לג'וב [ כבר חצי שנה בקרייהP:], ללמוד ברמנות, להיות ברמנית, להתאהב, להיפגע, להיפרד לשלום מהדס- שאגב בעבר הייתה החברה הכי טובה שלי, לפרוש מעבודה בבר, להיות מובטלת, להיכנס לחובות כספיים שלא מהעולם הזה, לעבור לגור בתל אביב, להסתכסך עם המפקד, לברוח מהמשפטים עד שיפוגו תוקפם(שאגב הצלחתיD:) לנתק המון קשרים ולחדש קשרים אחרים, לגדל תוכית וללמד אותה לדבר, לגדל 2 עורבים עד בגרותם, ללמד אותם טריקים ולשחרר אותם לחופשי-כי זה הטבע שלהם:) מממ מה עוד? להתחיל לעבוד בCELIO ולהיות אחראית משמרת תוך חודש מאז שהתחלתי לעבוד שם...(כמובן שזה לא היה בדיוק סדר הדברים...)

בת"א שונה מכל עיר אחרת, בת"א אתה יכול לנסוע על האופניים ולהרגיש הכי גאה שיש! בעל ביטחון גבוה, להרים את האף לשמיים ולהסתכל על הולכי רגל כמו על תיירים, מה שלא תראו בערים אחרות. בחדרה למשל, תחטוף מכות אם תסע על האופניים ויתייגו אותך כמישהו שברח מאיזה מוסד לחולי נפש...

יצא לי בקטנה לעבור על כמה אתרים של "צער בעלי חיים", לראות איזה כלבים יש להם, באיזה גילאים וכו'..... נעצרתי ב"חדרה אוהבת חיות" וכניראה שהיום ניצא משם עם איזה גוש פרווה קטן:).

לפני כשבועיים, באחד הריבים הגדולים עם חבר ממש טוב, הכלב שלו הורדם אצל הוטרינר עקב מחלות בלתי הפיכות(מהזקנה).... כעת, אני יושבת אצל אן בבית, מחכה שהידיד יגיע מת"א לפה, לחדרה... אני לא יודעת איך זה יסתיים באמת ואיך הוא יקבל את העובדה שאני לוקחת אותו ל"חדרה אוהבת חיות" לצורך אימוץ, אך נקווה רק לטוב... לדעתי, אם התוכנית שלי אכן תיצא לפועל... לא יודעת מה איתכם אך אני רואה את זה כמצווה לאמץ כלב מצער בעלי חיים מאשר לקנות אותו בחנות...כולנו נרוויח מזה, הוא את הכלב, הצער לבעלי חיים כסף-לצורך טיפול בשאר החיות והכי חשוב... הכלב ירוויח בית חם ואוהב:) ואני? רק סיפוק שיצא לי לרצות את כולם ולתרום קצת מעצמי לכל התהליך הזה:)

יום ארוך מצפה לי, יש לי מבחן בסוף החודש הזה ואני לא יודעת שום דבר:S

יהיה טוב, ואם לא- נעשה טוב:)

עד כה, Nitsh.

*מעניין אם מישהו עדיין קורא כאן